חייל/ת הרוצים לתבוע את משרד הביטחון בהתפרצות סכיזופרניה חייבים להוכיח כי יש קשר- סיבתי בין השירות הצבאי לבין פרוץ מחלת הסכיזופרניה. להבדיל מאירוע תאונתי או אירוע אובייקטיבי (יוצא דופן/קשה לכל נפש) או תנאי שירות אשר גרמו לנזק ברור ונראה לעין או היו גורמים נזק נפשי לכל חייל – במקרה של סכיזופרניה על החייל להוכיח כי תנאי השירות הצבאי גרמו לו אישית למתח נפשי רב, מתח שגרם בסופו של תהליך להתפרצות הסכיזופרניה בו.
סכיזופרניה והתנאים להכרה בה בתביעת משרד הביטחון
סכיזופרניה (שסעת בעברית) – היא הפרעה במוח, אשר מעוותת את תפיסת העולם הנורמלית של הלוקה בה, במהלכה החולה סובל מפחדים ומהתכנסות עצמית, העולם מסביב הופך למורכב מאד ומגרה מחשבות רבות, החולה מתקשה להפריד בין מציאות לדמיון, ועד כדי הגעה למצב האקוטי של המחלה (המצב הפסיכוטי) בו החולה עשוי לחוות מראות וקולות לא מציאותיים ומאבד קשר עם העולם הסובב אותו, האישיות שלו משתנה ומחשבותיו הופכות מוצפות תכנים ולא סדירות.
הגורמים למחלה – עפ"י הדעה הרפואית המקובלת כיום – הגורמים הביולוגיים הטמונים באדם הספציפי הם המשמעותיים ביותר בהתפרצות המחלה בעוד שגורמים אחרים משפיעים בעיקר על מהלך המחלה, עוצמת הסימפטומים והיכולת התפקודית הנשמרת.
עם זאת, למרות שהגורמים הביולוגיים החבויים בגוף הם אלו המשפיעים על עצם קיום המחלה – הרי שאם יוכח קשר סיבתי בין תנאי השירות הצבאי ובין התפרצות המחלה בתובע – התובע יהא זכאי לתגמולים.
מקובל לראות בשני תנאים מצטברים כדרושים להכרה בתביעה: האירוע מחולל-ההתפרצות צריך להתקיים 1. "תוך כדי השירות" ו-2. "עקב השירות".
התנאי השלישי אותו יש להוכיח – שהאירוע המחולל – גרם ספציפית להתפרצות אצל התובע.
בבחינת התנאי השלישי – יש לציין כי לא כל אירוע ולא כל תנאי-שירות יובילו להכרה בקשר סיבתי שבינם לבין התפרצות המחלה אצל התובע. תנאי שלישי זה – הוא הנושא העיקרי של פסקי דין בישראל בתחום הכרה בסכיזופרניה;
פסיקת בית המשפט:
בפסקי דין רבים – השאלה שעמדה להכרעה היא – האם קיים קשר סיבתי בין תנאי השירות הצבאי ובין התפרצות הסכיזופרניה אצל התובע.
כאמור, על התובע לשכנע כי תנאי השירות גרמו לו למתח נפשי רב, שגרם בסופו להתפרצות הסכיזופרניה.
בשל העובדה כי המתח הנפשי שתנאי-השירות גרמו – הוא ספציפי (השפיעו כך רק על התובע עצמו) ולא אובייקטיבי (תנאי שירות שהיו גורמים להתפרצות סכיזופרניה אצל כל חייל) – היא השאלה שעמדה להכרעה בפסקי דין רבים בנושא הכרה או דחייה של התפרצות סכיזופרניה עקב השירות הצבאי:
בפס"ד קצין התגמולים נ' בן-עד נקבע כי מבחן הקשר הסיבתי בין סכיזופרניה ובין השירות הצבאי – הוא סובייקטיבי ולא אובייקטיבי; יש לבחון כיצד השפיעו תנאי-השירות על התובע באופן סובייקטיבי.
בפס"ד ירון עמבר נ' קצין התגמולים חייל שקודם ונעשה אחראי על סדנת כלי-רכב לקויים – שכנע כי התפקיד גרם לו סובייקטיבית למתח ולחץ נפשי רבים, שכתוצאה מהם – הוא לקה בנפשו, אושפז ולאחר מכן שוחרר מהצבא עקב סכיזופרניה.
עצם העובדה שלא כל חייל היה נקלע למתח נפשי רב ולוקה בנפשו כאחראי על הסדנה (קשר סיבתי אובייקטיבי) – לא גרמה לתביעתו להידחות, שכן התובע שכנע את ביהמ"ש כי האחריות על סדנת-הרכב – היא שגרמה לו ספציפית (קשר סיבתי סובייקטיבי) להיות במתח נפשי רב, שגרם לו ללקות בנפשו וגרם לו לסכיזופרניה.
בפס"ד קריספיל –נקבע כי אם התובע לא ידע על מחלת הסכיזופרניה שהיתה חבויה בו (מחלה קונסטיטוציונית) עד לאירוע בשירות/בתנאי-השירות בצבא שגרמו לו להתפרצות המחלה – התביעה שלו תוכר.
בפס"ד פלונית נ' קצין התגמולים קבע כי דרגת הקשר-הסיבתי שיש להוכיח צריכה להיות מתקבלת מאד על הדעת; חיילת שנחשפה לראשונה לקיום יחסי-מין בניגוד לרצונה בבסיס סגור בו היא הוצבה – לקתה בהידרדרות נפשית לאחר המעשה המיני, אולם הגישה תביעה כ-4.5 שנים לאחר המקרה. תביעתה נדחתה מחמת העדר קשר-סיבתי בין המקרה לשירות הצבאי. בערעור נקבע: אין צורך להוכיח אירוע יוצא דופן (אירוע אובייקטיבי) אך יש להוכיח אירוע סובייקטיבי או תנאים סובייקטיביים אשר גרמו לתובעת למצב מתח וחרדה, ולמחלת הנפש בסופו של דבר, שגרמה להתפרצות הסכיזופרניה. הערעור התקבל.
בפס"ד בייצוג משרדנו, ב"ל 48270-05-18, קבע בית הדין האזורי לעבודה בירושלים על החזרת עניינו של לקוח משרדנו, שלקה בסכיזופרניה עקב פיגוע חבלני, לועדה חדשה לעררים שתבחן מחדש את כלל נסיבות עניינו, כולל שיעורי הנכות לצמיתות, וזאת עקב פגמים וליקויים משפטיים שנפלו בהחלטת הוועדה הרפואית (ואף פסק הוצאות, בצעד חריג יחסית, כנגד המוסד לביטוח לאומי)
לסיכום:
נושא ההכרה בסכיזופרניה הוא מורכב ומסועף בשל מורכבותה של המחלה, אולם ניתן לראות בנקל כי קיימת מגמה של התרחבות ההכרה של המחלה ככזו הנובעת משירות צבאי טראומטי כזה או אחר. משרדנו עוסק בסוגייה זו של הכרה בסכיזופרניה כמזכה בתגמולי משרד הביטחון. אין כל ספק כי במקרים סבוכים אלה יש להיוועץ באופן יסודי עם עו"ד משרד הביטחון כדי לקבל חוות דעת מקצועית-משפטית שתנבא את סיכויי ההצלחה ותגבש אסטרטגיית ניהול תיק יעילה מול משהב"ט.
מוזמנים לקרוא בנוסף: