חלק ניכר מאתנו שירת בצבא, וחלק ניכר מאתנו שולח את ילדיו לצבא, אך מה הדין כאשר אנו שולחים את ילדינו לצבא, אך עקב השירות הצבאי הם נפגעים גופנית, או נפשית? מי עתיד לפצות את ילדינו או אותנו, כתוצאה מפגיעה שהתרחשה במהלך השירות הצבאי, ועקב השירות?
חיילים, שוטרים וסוהרים אשר נפגעים במהלך שירותם, זכאים לפיצויים ממשרד הביטחון, ובלבד שהפגיעה או המחלה התפרצה במהלך השירות הצבאי, וכתוצאה מהשירות הצבאי. יחד עם זאת, המציאות מעידה כי הדרך למימוש הזכות לקבלת פיצויים, כרוכה בקשיים רבים, משפטיים ועובדתיים. לשם כך, ריכזנו תשובות מתומצתות ל-5 שאלות מפתח בתחום התביעות נגד משרד הביטחון –
נעיר אין במאמר דנא כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני. לשם קבלת ייעוץ משפטי פרטני, ניתן ומומלץ לפנות למשרדנו ולתאם פגישה. כמו כן, המאמר כתוב בלשון זכר, אך מתייחס בקנאות לשני המינים.
-
מהו הדין המסדיר את הזכאות לקבלת פיצוי ממשרד הביטחון?
זכאותם של אנשי כוחות הביטחון לפיצוי בגין פגיעות גופניות שאירוע במהלך שירותם הצבאי, מוסדרת בחוק הנקרא חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן: "חוק הנכים"). חוק הנכים קובע כי אנשי כוחות ביטחון, היינו – אנשים המשרתים בשירות קבע בצבא ההגנה לישראל, לרבות שוטרי חובה או אנשי שירות בתי הסוהר המקיימים את שירותם כחלק מהשירות הצבאי, וכן אנשי קבע המשרתים בשירות בתי הסוהר או במשטרת ישראל, עשויים להיות זכאים לפיצוי בגין נכות שנגרמה לגופם, במהלך השירות הצבאי ועקב השירות הצבאי. "נכה" מוגדר אפוא בחוק הנכים בתור חייל משוחרר או חייל המשרת בשירות קבע, אשר לקה בנכות, כלומר – פגיעה גופנית או נפשית, שתיוותר לצמיתות.
-
מי זכאי לפיצויים ממשרד הביטחון?
לפיצויים ממשרד הביטחון עשוי להיות זכאי חייל או שוטר או איש שירות בתי הסוהר, אשר נפגע במהלך השירות, ועקב השירות. לאמור, על המבקש (הוא אפוא "איש שירות הביטחון") להוכיח כי כושר תפקודו הגופני נפגע עקב אירוע או פעילות שנערכה במהלך שירותו, כולל פגיעה נפשית. כאשר עיקר הדגש לצורך הכרה באיש כוחות ביטחון "כנכה", מושם על הקשר הסיבתי בין הפגיעה, לפעילות או לאירוע שהתרחש במהלך השירות הביטחוני.
-
עד מתי ניתן להגיש תביעה לפיצויים?
הכלל הוא, על פי חוק הנכים, כי תביעה להכרה של איש ביטחון כנכה הזכאי לפיצויים, תוגש עד שלוש שנים מיום שחרורו מהשירות (כאשר הכוונה היא לכל סוג של שירות, בין אם משטרתי או במסגרת שירות בתי הסוהר). יחד עם זאת, בהתאם לסעיף 32א לחוק הנכים, שמורה לאיש כוחות הביטחון זכות לפנות לקצין התגמולים בבקשה הנקראת "בקשה להארכת תקופת ההתיישנות".
קצין התגמולים במשרד הביטחון רשאי להאריך את תקופת ההתיישנות בכפוף למספר תנאים, שביניהם- כאשר קיימת סבירות גבוהה שהנכות הנטענת נובעת מהשירות הצבאי, וכן ככל שאין בהארכת תקופת ההתיישנות כדי לפגוע בהשגת ראיות מטעם קצין התגמולים. כמו כן, קצין התגמולים לא יורה ככלל על הארכת תקופת ההתיישנות, ככל שהחבלה או הנכות הנטענת לא מתועדת בכתובים בסמוך לזמן גרימת הנכות.
-
מה צריך להוכיח לצורך קבלת פיצוי ממשרד הביטחון?
הזכאות להכרה כנכה מטעם משרד הביטחון כולל לרוב שני שלבים. השלב הראשון הוא בעצם שלב ההכרה, השלב השני הוא שלב קביעת הנכות. נסביר:
שלב ההכרה- זהו השלב שבו איש כוחות הביטחון פונה לקצין התגמולים, כאשר במסגרת הפניה עליו להציג אסמכתאות במצורף לדו"ח פציעה, הכוללות בעיקר חומר רפואי רלוונטי המעיד על עצם הנכות, אופי הנכות, וכן על הקשר הסיבתי בין הנכות לבין השירות הצבאי. קצין התגמולים הוא הגורם המוסמך לדון בשאלה האם פגיעה מסוימת תוכר בתור פגיעה שמקנה זכאות לפיצוי.
ככל שקצין התגמולים דחה את הבקשה, יכול הנפגע לפנות בערעור לבית משפט השלום. ככל שקצין התגמולים אישר את ההכרה, הרי שהנפגע עובר למעשה לשלב השני. הוא אפוא שלב "קביעת הנכות".
אנו ממליצים לכם לעיין בעמוד הייעודי של תביעות נגד משרד הביטחון באתר, בו תמצאו מידע נוסף מפורט, כולל תמצית של פסיקת בתי המשפט במקרים ספציפיים.
שלב קביעת הנכות – במסגרת השלב דנא, יזומן המבקש לוועדה רפואית, בהתאם לסוג הנכות. הוועדה היא הגורם המוסמך לקבוע את שיעור הנכות הגופנית של המבקש. ככל שהמבקש לא מרוצה מהחלטת הוועדה, הוא רשאי לערער על החלטת הוועדה לוועדה עליונה. גם על החלטת הוועדה העליונה ניתן לערער לבית המשפט המחוזי. אך ערעור לבית המשפט כאמור חייב להתייחס רק לשאלות משפטיות או עובדתיות אקוטיות, לא לשאלות רפואיות ככלל.
-
אילו פיצויים ניתן לקבל ממשרד הביטחון?
חוק הנכים קובע מספר דרגות לגבי אופן חישוב הפיצוי. אדם אשר הוכר בתור "נכה צה"ל", והנכות שנקבעה לו על ידי וועדה רפואית נמוכה משיעור של 10% לא יהיה זכאי לפיצוי. מנגד, אדם שנכותו גבוהה מעשרה אחוזים, אך נמוכה מ – 19%, יהיה זכאי לפיצוי חד פעמי, לאמור – מענק, וזאת בהתאם לסעיף 4 לחוק הנכים. אדם שנכותו גבוהה מ – 19%, יהיה זכאי לקצבת נכות ולשאר הטבות כספיות, אשר עליהן פירטנו בהרחבה במאמר הזה.
לסיכום:
אדם אשר נפגע במהלך שירותו הצבאי, יהיה זכאי לפיצויים מטעם משרד הביטחון. הזכאות לפיצוים כוללת בעצם שני שלבים. השלב הראשון הוא הכרה מטעם משרד הביטחון, כלומר – קצין התגמולים, בכך שהפגיעה הגופנית או הנפשית נובעת מהשירות הצבאי, במהלכו וכתוצאה ממנו. השלב השני הוא קביעת שיעור הנכות. אדם שהוכרה זכאותו, עשוי להיות זכאי לקצבה לכל החיים ושלל הטבות, או למענק, בהתאם לשיעור הנכות שנקבעה.
לסיום, נדגיש כי חשוב מאוד להיות מיוצג על ידי עורך דין בכל הנוגע להתנהלות מול קצין התגמולים עד לקבלת הפיצוי.
משרדנו עורכי דין משרד הביטחון עומד לרשות נפגעי מערכת הביטחון מזה שנים רבות בתביעות מגוונות מול משרד הביטחון. בכל עניין או צורך שעולה בתחום – אתם יותר ממוזמנים לפנות למשרדנו, ונשמח לתת שירות מקצועי המבוסס על ניסיוננו.
מוזמנים לקרוא בנוסף: