עו"ד ביטוח לאומי מומחה, ישפיע על התוצאות!
בחירת עו"ד ביטוח לאומי המתמחה בתחום המדובר, תשפיע בצורה משמעותית על קבלת התביעה ומענק הפיצויים.
א. הקשר הסיבתי בין האירוע החריג לבין פרוץ המחלה לפי החוק והפסיקה.
תאונת עבודה הוגדרה בחוק הביטוח הלאומי כתאונה שאירעה "תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו" של המבוטח. מהגדרה זו נובע כי יש להוכיח קשר סיבתי בין התאונה לנסיבות העבודה.
לענין הוכחת הקשר הסיבתי, נקבע בסעיף 39 לחוק הביטוח הלאומי {נוסח משולב, תשכ"ח -1968} כי תאונה שארעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההפך, דהיינו חזקה זו ניתנת לסתירה בהוכחה כי השפעת העבודה על אירוע התאונה הייתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.
מחלת לב הוכרה כמחלת עבודה בפסיקה בנסיבות של אירוע חריג במקום עבודה, משהוכח קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה לבין פרוץ המחלה או קרות האירוע הלבבי.
נקבע כי מאמץ גופני או נפשי חריגים עשויים לגרום לאוטם שריר הלב בסמוך לאחר התרחשותם או יותר מאוחר.
ב. המבחן לקביעת הקשר הסיבתי ונטל ההוכחה .
בדיון לא/66-0 כוכבה אשכנזי נ' המוסד לביטוח לאומי נדונה השאלה מהו המבחן המועיל והמתאים לקביעת הקשר הסיבתי בין התקף לב ובין העבודה והאם מבחן "המאמץ המיוחד "הוא המבחן הראוי לקביעת קשר סיבתי בין התקף לב ובין העבודה.
בפס"ד זה נקבע כי אין לחייב הזדקקות למבחן המאמץ המיוחד כשם שאין הוראה דומה מחייבת בחוק שבארצות הברית. כפי שהתייחס אליו בית המשפט בעניין Jeffries.
לפי מאמרו של פרופ' לרסון המצוטט ע"י בית המשפט בארה"ב בעניין Jeffries באין מחלה או חולשה קודמות, כל מאמץ בעבודה, והקשור סיבתית בהתמוטטות בעניין שבעובדה רפואית, דיין לענות על המבחן המשפטי של סיבתיות, כשמדובר בהתקף לב. זהו היישום למקרי לב של מבחן הסיכון למעשה, Actual risk test.
לפי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה ,להקלת נטל הוכחת הקשר הסיבתי נקבע מבחן "האירוע החריג" כל שנדרש מן העובד, על פי מבחן זה' הוא להביא "ראשית ראיה" לכך שאירע בעבודה אירוע שניתן לראותו ככזה הכרוך במאמץ מיוחד נפשי או גופני, והיה עלול לגרום לבוא האוטם או להחישו.
לענין הוכחת הקשר הסיבתי כשמדובר בהתקף לב תוקן סעיף 39 לחוק הקובע חזקה ראייתית לקיום קשר סיבתי בין העבודה לבין התרחשות תאונה שאירעה לעובד תוך כדי העבודה, בפס"ד בג"צ 1192/92 אסתר לוסקי ובבג"צ אברהם טייבר המוסד נגד המוסד לביטוח לאומי 4118/92 נקבע כי חזקה זו פועלת לזכות העובד הנפגע ,ועל כן המל"ל-כשטוען הוא להיפוכו של דבר עליו להוכיח טענתו.
חזקה זו חלה גם לענין תאונה שאינה תוצאה של גורמים נראים לעין, כמו אוטם שריר הלב שהינו בעל אופי "תאונתי" אם לא עלה בידי המל"ל לסתור אותה באמצעות הוכחה כי השפעת העבודה על אירוע התאונה הייתה פחותה בהרבה מהשפעתם של גורמים אחרים, אזי עומדת לזכות העובד החזקה שהאוטם נגרם עקב האירוע החריג בעבודה ובכך מתמלאת דרישת הקשר הסיבתי במידה הדרושה.
ג. השפעת הגורמים להיווצרות האוטם על עיתוי קרות האוטם
על מנת שמחלת הלב תוכר כמחלת עבודה יש לעיתים לשלול גורמי סיכון אחרים :כגון: עישון כבד, רמות לחץ דם ו/או רמות כולסטרול גבוהים בדם, השמנת יתר ,סכרת או סיפור משפחתי.
לעיתים ,למרות וחרף הימצאותם של גורמי סיכון יש לראות באירוע החריג כ"זרז" לקרות אירוע מסוג אוטם שריר הלב .
בפס"ד עב"ל 38080-04-12 עזבון המנוח עוקשי נ' המוסד לביטוח לאומי , הוכרה מחלת לב כמחלת עבודה בהסתמך על חוות דעתו של פרופ' שטנר שאף ערך מחקר ופרסמו בנושא הקשר הסיבתי בין אירוע חריג בעבודה לבין אירוע לבבי .
מר עוקשי המנוח שימש אחראי על מפקחים באגף התברואה בעירייה, היה נתון ערב פסח, יום קרות האירוע ,בלחץ גדול ובעבודת משמרת כפולה להספקת העבודה לקראת סיור שטח במעמד ראש העיר לקראת החג. במקרה דנן נקבע כי קיים קשר סיבתי בין קיומו של האירוע החריג בעבודתו ששימש TRIGER לבוא האוטם בשריר הלב ואו/הפרעת הקצב הממאירה, אשר הוביל למותו ,זאת למרות גורמי סיכון קרדיו וסקולריים שהיו למר עוקשי על רקע עישון כבד וחרף קיומה של מחלת PVD Peripheral Vascular Disease ,אשר כידוע עלולה להתפתח לאיסכמיה או אוטם בשריר הלב.
לענין קביעת הקשר הסיבתי המשפטי ,הדגישו בתי הדין לעבודה בפסיקתם כי הקובע אינו עצם בואו של האוטם אלא בואו במועד שבא .
בפס"ד דורית גלס ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי עבל /000106/07 ד"ר אהוד גולדהמר קבע בחוות דעתו כי למר גלס ז"ל היו שלושה גורמי סיכון משמעותיים למחלת לב כלילית הגורמת לבואו של התקף לב: שומנים בדם, עישון וסיפור משפחתי קשה של מחלת לב כלילית ,למרות זאת נקבע כי קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג לבין הופעת האוטם במועד בו הופיע .
בחוות דעת נוספת של ד"ר מיטס נקבע שיש לתת משקל לאירועים בעבודה שתרמו להופעת האוטם ביום המסוים בו הוא הופיע והנסיבות המיוחדות ,נקבע כי למרות שהמנוח סבל ממחלת לב כלילית המהווה גורם לאוטם שריר הלב, האירועים בעבודה תרמו להחשת בוא האוטם.
סמיכות הזמנים וההשפעה על ההכרה
קביעת הקשר הסיבתי מושפע מגורם העיתוי ומידת עוצמתו של המאמץ המיוחד הנובע מן "האירוע החריג" בעבודה וממידת ההוכחה שהשפעת העבודה על קרות התאונה אינה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.
בבג"צ 1192/92 אסתר לוסקי ובבג"צ אברהם טייבר נגד המוסד לביטוח לאומי 4118/92 נקבע כי האוטם בשריר הלב שפקד את מר טייבר אברהם מהווה "תאונה בעבודה" היות והאירוע החריג בעבודתו של מר טייבר על פי קביעת המומחה הרפואי ,היה בסמיכות זמנים למועד בו אירע האוטם בשריר הלב והשפיע על בוא האוטם במועד שבוא הוא בא בשמשו כקטליזטור שתרם והחיש את בוא האוטם. כמו כן נקבע כי השפעת האירוע החריג לא הייתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמי הסיכון האחרים .
בב"ל 37101-01-13 מאיר עמר נגד המוסד לביטוח לאומי הוכר אוטם חריף בשריר הלב ,בו לקה נהג אוטובוס כמחלת עבודה, כאשר זה ארע בסמיכות לאירוע חריג בו נדרש הנהג לבלום בפתאומיות, על מנת למנוע פגיעה בהולכת רגל והדבר גרם לו להתרגשות ובהלה .
לעניין סמיכות הזמנים בין קרות האירוע החריג לבין פרוץ המחלה ,נקבע בפסיקה כי אוטם עשוי להיגרם לעיתים גם למעלה מ-24 שעות לאחר העקה החריפה.
בע"ו 3589-02-13 ס.א. נ' קצין התגמולים -קצין בטחון בשב"ס חווה אירוע חריג במקום עבודתו כאשר בוצעו שינויים בסידור העבודה ללא ידיעתו ,החל לחוש לחצים בחזה ומועקה ב- 12.5.05 למחרת ביום 13.5.05 עת שהה עם משפחתו התמוטט, הובהל לטיפול נמרץ ושם אובחן אצלו אוטם בשריר הלב. המומחה הרפואי אשר מינה בית המשפט המחוזי קבע "בין אם התחיל לסבול מתעוקה מיד לאחר העקה, או זו החלה מעט יותר מ-24 שעות לאחר העקה, לא ניתן לשלול קיום קשר בין העקה יוצאת הדופן לבין האוטם שאירע למחרת." המומחה הרפואי מסתמך בחוות דעתו על מאמר שכתבו הקרדיולוג פרופ' גוטסמן וכב' השופט בדימוס סטיב אדלר ובחיבורם הנ"ל ציינו כי עיתים ,קורה שתעוקת החזה מתחילה תוך כדי העקה ,"אך לעיתים היא מתעכבת לכדי 12ועד 24 שעות לאחריה" ואין זה נדיר לראות חסימה ופירוק לסירוגין של קרישי דם במהלך שעות ואף ימים לאחר האירוע החריף ולפיכך יכול אוטם להיגרם לעיתים גם למעלה מ-24 שעות לאחר העקה החריפה.
כמו כן מזכיר המומחה כי במאמר של גוטסמן ואדלר צוטטו פסקי דין בישראל שהכירו קשר בין עקה בעבודה לאוטם שאירע עד מספר ימים אח"כ.
הכרה באירוע החריג כמחולל המחלה חרף קיום גורמי סיכון נוספים
הלכה היא שבית המשפט מהעדיף אסכולה רפואית המטיבה עם הנפגע על פני אסכולה המחמירה אתו ,כשמדובר בתביעה שיסודה במערכת הביטחון הסוציאלי.0ד.נ.3/70{1} :דיון מס'ל/0-10{3}.
בית הדין קיבל את חוות דעת המומחה הרפואי שקבע בעניינו של מאיר עמר נגד המסד לביטוח לאומי כי האוטם בשריר הלב בו לקה הינו כתוצאה מהשפעת האירוע החריג שהביא להתפרצות האוטם החריף באותו המועד ולולא האירוע החריג לא היה מתרחש האוטם במועד שבו התרחש או שלא היה מתרחש כלל ,זאת חרף העובדה כי בתובע הודגמה מחלה טרשתית כלילית בעת הצנתור, אשר הייתה קיימת אצלו עובר לאירוע החריג. בית הדין קבע כי השפעת האירוע החריג על קרות האוטם ,גדולה בהרבה מהשפעת גורמי הסיכון של המחלה הטרשתית כלילית שקיימת אצל התובע ובכך מתמלאים תנאי סעיף 79 לחוק הקובעים קיום אירוע חריג תוך כדי העבודה ועקב העבודה.
כמו כן בפס"ד דורית גלס ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי עבל/000106/07 הוכר אוטם שריר הלב כפגיעה בעבודה גם כשקיננה במבוטח מחלת לב כלילית אשר עלולה בסופו של דבר לגרום להופעת אוטם שריר הלב ,ללא קשר לעבודה.
כמובן שעו"ד ביטוח לאומי מספק מעטפת ידע ויעוץ משפטי שקשורה לייצוג מול המוסד לביטוח לאומי כנגזרת מתחומי משפט שונים – כגון: ליווי בענייני מזונות, יעוץ בוועדות רפואיות, יעוץ בעניין תגמולים במסגרת פתיחת תיק גירושין, יעוץ בנוגע לענייני הוצאה לפועל הקשורים בכספי ביטוח לאומי, ועניינים נוספים אשר נקשרים למוסד לביטוח לאומי.
במשרד של עו"ד גולן ושו"ת , מתמחה בתביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי ומשרד הביטחון קיים הידע והניסיון המעמיקים הנדרשים לצורך ההכרה בליקויים ובמחלות כפגיעה בעבודה או כמחלת מקצוע.
אם חלית במחלה או נפגעת בעבודתך ,יש סיכוי כי בעזרת הידע והמומחיות שלנו נוכל להוביל אותך לתוצאות הרצויות בטיפול בתביעות מול הביטוח הלאומי.
גם אם נדחתה תביעתך על ידי הביטוח הלאומי ,יש מה לעשות ,ניתן לפנות באמצעות משרדנו להגיש ערר על ההחלטה ובמידת הצורך גם להגיש תביעה נגד החלטת המוסד לביטוח לאומי לבית הדין האזורי לעבודה.
משרדנו ילווה אותך בכל שלבי הטיפול מרגע הגשת התביעה ועד להכרה המיוחלת כפגיעה בעבודה.