פריצת דיסק בשירות הצבאי – רקע:
חייל/ת הרוצים לתבוע את משרד הביטחון בנזק-גוף של פריצת-דיסק בשירות הצבאי – צריכים להוכיח במצטבר:
א. כי פריצת-הדיסק אירעה תוך כדי השירות-הצבאי, ו-ב. כי פריצת-הדיסק אירעה בגלל מקרה בשירות/בגלל תנאי-השירות.
פריצת דיסק היא המחלה/פגיעה החריפה יותר מבין 3 דרגות-פגיעה בדיסקים של עמוד השדרה; בלט-דיסק הקל יותר, בקע דיסק, ופריצת דיסק – הנגרמת כתוצאה ממאמץ מתמשך על עמוד השדרה והחוליות ומתרחשת כאשר מופעל לחץ חזק מתמשך או כוח תלישה על חוליות הצוואר או הגב, שגורם לתזוזה ממקומם של הדיסקים שבין החוליות. הכאב המלווה לפריצת הדיסק נוצר עקב לחץ של הדיסק שהוזז ממקומו על העצבים בקרבתו, היוצאים מעמוד השדרה אל הגוף והגפיים. הכאב גורם להגבלות-תנועה בגוף, והגבלות-התנועה (ולא הכאב עצמו) הן שמזכות באחוזי-נכות.
פסיקה מגוונת עם מגמת הקלה בקושי הוכחה
בפסקי דין רבים הדנים בהכרה בפריצת-דיסק כפגיעה במהלך השירות-הצבאי – הנושא העיקרי הנדון שם הוא הוכחת התנאי השני – הוכחת קשר סיבתי בין הפריצה ובין השירות.
המבחן לקביעת הקשר-הסיבתי בין פריצת-הדיסק ובין תנאי השירות-הצבאי – בודק את הקשר הסיבתי הקונקרטי בין הפגיעה לשירות הצבאי. כלומר: האם פריצת-הדיסק שנגרמה לתובע – נגרמה כתוצאה מפעולה שעשה לצורך מילוי המשימה שהוטלה עליו או בשל תנאי השירות-הצבאי?
בהוכחת התנאי השני -הקשר הסיבתי (שהפריצה קרתה כתוצאה מהשירות הצבאי) סדר ההוכחה הנדרש בתביעה הוא:
- על התובע להוכיח כי נגרמה לו מהפעולה שביצע בשירות/מתנאי השירות – פגיעה;
- על המומחה-הרפואי לקבוע כי הפגיעה – גרמה לפריצת-הדיסק.
למרות שבפסקי-הדין קיימת הקלה בהוכחת הקשר-הסיבתי בכל הנוגע להוכחת פריצת דיסק עקב שירות צבאי (בעיקר במקרים שאירעו בשירות אינטנסיבי (סדיר/מילואים-פס"ד רדושיצקי בהמשך) – לא כל אירוע או סדרת אירועים ולא כל מקרה של פריצת-דיסק במהלך השירות יובילו להכרה בקשר-הסיבתי;
-אם פעם היה על התובע להוכיח רק כי קיימת אפשרות שבמהלך השירות נגרמה לו פריצת-הדיסק, כיום על התובע לשכנע ולהצביע באופן קונקרטי כי כתוצאה ממקרה ספציפי שקרה לו בשירות ו/או פעולה או פעולות שעשה עם גופו במסגרת תפקידו בשירות-הצבאי או במסגרת תנאי השירות-הצבאי – שאז הסיכוי כי תביעתו תתקבל הוא טוב.
-גם אם הפעולה שגרמה לפריצה היא פעולה טריוויאלית, יומיומית ושאינה יוצאת-דופן (התכופף/הרים/גרר הניף/מעד וכו') – ונגרם לו נזק – שגרם לפריצת-דיסק – דין תביעתו להתקבל.
-גם אם המחלה היתה חבויה בגופו של התובע (מחלה קונסטיטוציונית), הרי שאם יוכיח כי היא התפרצה במהלך פעולה שביצע במסגרת התפקיד שהוטל עליו ו/או עקב תנאי השירות-הצבאי (כסא שבור/ציוד פגום שהשתמש בו ונפגע) –– דין תביעתו להתקבל.
אולם, אם יוכח כי היתה קיימת בגוף התובע מחלת דיסקים בינחולייתית לפני השירות הצבאי – הרי שתביעתו להכרה בפריצת-דיסק עקב השירות – תידחה, אם כי – התביעה אולי תוכל להתברר ולהתקבל במסגרת תביעה להכרה כהחמרת-מצב.
כאמור, על התובע להוכיח קשר-סיבתי בין פריצת-הדיסק ובין השירות-הצבאי.
נטל השכנוע – העומד במרכז ההוכחה של הקשר-הסיבתי, עומד גם הוא לפתחו של התובע.
בפסקי-דין רבים נבדק נטל-השכנוע הנדרש להוכחת הקשר-הסיבתי בין השירות לפריצה, ונקבעו בהם כללים לפיהם יעמוד התובע בנטל השכנוע ובהוכחה של הקשר-הסיבתי;
בפס"ד רוט נ' קצין התגמולים נקבעה חזקה כי לעתים די בהצטברות של תנאי-שירות, אשר גורמים לפעילות אינטנסיבית/פעילות גופנית מסוימת- כדי להפעיל או להקדים ולהפעיל מחלות קונסטיטוציונליות (חבויות בגוף) מסוימות, ואשר בלעדי הצטברות אותם תנאי-שירות – יתכן ולא היו מתגלות בזמן השירות דווקא או בכלל. ביהמ"ש יחיל חזקה זו על מקרים בהם המחלה/הפגיעה פרצה במהלך או בסמוך לשירות-צבאי קצר (שירות חובה/מילואים), ובמידה וניתן ללמוד על אופיו המיוחד של השירות מתוך תנאי המתח והמאמץ הגופני בהם היה שרוי התובע, הסמוכים מבחינת הזמנים לפרוץ המחלה.
בפס"ד בן ינקו נ' קצין התגמולים תובע שחווה סדרה של אירועים סמוכים בשירות-הצבאי הסדיר שלו, של מאמץ גופני ממושך, נפילה מכסא, תאונת-דרכים, שגרמו לו לפנות לטיפול-רפואי שבעקבותיו נגרמה לו פריצת דיסק לטענתו. קצין-התגמולים דחה את תביעתו בטענה כי המתח והמאמץ הגופני בהם היה שרוי התובע בצבא אינם יוצאי דופן וקרובים מבחינת הזמנים באופן מקרי לפרוץ מחלה קונסטיטוציונית (מחלת דיסקים שהיתה חבויה בגופו). ביהמ"ש קבע כי הבדיקות, התלונות והמקרים שהתובע הצליח להוכיח – מצויים בסמיכות לממצאים בעמוד-השדרה של התובע. לפיכך, קבע כי מתקבל מאד על הדעת שתנאי-השירות הם אלו שהביאו לפרוץ המחלה הבינחולייתית ולמעשה לפריצת-הדיסק. הערעור התקבל.
בפס"ד דב רדושיצקי נ' קצין התגמולים נקבע לעניין נטל-ההוכחה של הקשר-הסיבתי בין פריצת-הדיסק ובין השירות-הצבאי כי אין להחמיר עם התובע, במיוחד כאשר באים לשקול את הראיות אשר בעזרתן מבקש הוא להרים את הנטל המוטל עליו, ודי אם עולה מההוכחות בשלמותן, לרבות החומר-הרפואי, כי מתקבל מאוד על הדעת, שאמנם קיים קשר-סיבתי בין השירות-הצבאי לפרוץ המחלה.
השאלה אם הדבר מתקבל מאד על הדעת או לא – מסורה לשיקול-דעת הוועדה או בית-המשפט.
החשוב הוא: שבסופו של דבר, תוך ראייה כוללת של חומר-הראיות בשלמותו, משתכנע בית המשפט לא רק שקיימת אפשרות תיאורטית בדבר קיום הקשר-הסיבתי בין השירות-הצבאי לבין פרוץ המחלה, אלא שבית-המשפט יכול לקבוע כי בראייה כוללת של חומר-הראיות – שקשר סיבתי בין השירות לפריצת-הדיסק – מתקבל מאד על הדעת. הערעור התקבל.
חשיבות הכנת התיק וייעוץ עם מומחה רפואי ומומחה משפטי
על מנת למקסם את סיכוייכם להצלחה בתביעה בגין פריצת דיסק ולהבטיח תגמולים ממשרד הביטחון, יש לבנות את התיק באופן הנכון כבר מתחילתו. לאחר גיבוש החומר הרפואי הרלוונטי יש לקבל חוות דעת ממומחה אורטופד שישים דגש על נושא הקשר הסיבתי בין פריצת הדיסק לפעילות הפיזית שגרמה לו לפרוץ.
חשיבות יתרה להתייעץ עם עורך דין משרד הביטחון על מנת לתכנן את ניהול התיק כהלכה, להופיע עם עורך הדין בוועדה הרפואית הצבאית, לערער במקרה הצורך ובמקרים של החמרת מצבכם להגיש בקשה להגדלת שיעורי אחוז הנכות.
מוזמנים לקרוא בנוסף: