אדם שנפגע במהלך או עקב שירותו הצבאי, מפציעה או מחלה, יכול להגיש תביעה לקצין התגמולים, עם התיעוד של פציעתו או מחלתו ועם בקשה להכיר בו כנכה, זאת על פי חוק הנכים.
היה ונכותו אושרה על ידי קצין התגמולים, הוא יתייצב בפני ועדה רפואית שתבחן את חומרת הפגיעה ובהתאם לכך תקבע את דרגת הנכות לתובע.
אולם מה קורה אם הפגיעה אינה גופנית אלא נפשית? מה אומר חוק הנכים בנוגע לפגיעה בנפש ואיך מתורגם הנושא לפיצוי כספי?
מה אומר החוק?
לרוב מיוחסות פגיעות בהן נפגע אדם במהלך או עקב שירותו הצבאי כפגיעות גוף. אולם ישנה קשת רחבה של מחלות נפשיות שיש לתת עליהן את הדעת.
למשל, חייל שנחשף לאירועים קשים או קיצוניים, חווה תנאי שירות קשים ומעוררי סבל, או כל אירוע חריג שחווה, ואשר גרם לפריצת מחלה המוגדרת נפשית.
פעמים רבות מדובר במחלה שנזקיה מתגלים רק לאחר זמן רב, או שהיא מתפתחת בהדרגה.
למשל, מחלת נפש שהתפרצה בעקבות הלם קרב, חרדות, למשל פוסט טראומה, שהתפתחו לכדי סכיזופרניה או פרנויה עקב תנאי שירות קשים או חשיפה למראות קיצוניים וכיוצ"ב.
חובת ההוכחה של הקשר הסיבתי בין השירות למחלה חלה על התובע. עליו לתעד מסמכים רפואיים שנוגעים למחלה, לקבל אישור מהרופא המטפל וכיוצ"ב. הליך זה הוא אפשרי וקל יותר כשמדובר בפציעה או במחלה גופנית, והופך להיות קשה ומורכב, לפעמים עד בלתי אפשרית, כאשר מדובר בפגיעה נפשית, במיוחד אם היא מתפרצת בהדרגה, לעתים שנים לאחר השירות הצבאי.
יחד עם הנאמר, ולאור העובדה שמדובר בסוגיה שהיא אכן מורכבת מאד, התגבשו מספר עקרונות שמטרתם להקל על התנאים המחייבים את התובע להוכיח את צדקת דבריו. למשל – אם נקבע שטרם השירות היתה אצל התובע מחלה או נטייה ללקות במחלה עקב נטייה תורשתית, ובמידה שיוכח הקשר הסיבתי בין המחלה לשירות הצבאי, היא תוכר כמחלה שנובעת עקב השירות ולא עקב הנטייה המולדת או התורשתית.
כך שאם התובע חלה במהלך השירות במחלת נפש כגון סכיזופרניה, שהיא לרוב מחלה תורשתית, אף כי סמויה, ויוכל להוכיח שבמהלך שירותו הצבאי הוא נחשף לאירועים מלחיצים, חרדתיים ומלווים בפחדים קיצוניים, יהיו סיבות אלו מספיקות כדי להכיר במחלתו, אפילו אם ייטען שגם ללא השירו היה לוקה בה.
תביעה בגין פגיעה נפשית במסגרת הצבא
כדי לקבל את התגמולים להם זכאי התובע, בעקבות פגיעה נפשית בשירותו הביטחוני, יהיה עליו להגיש תביעה פורמאלית למשרד הביטחון.
יש למלא טופס בשם בקשה להכרת זכות למקרה של מחלה. בטופס ימולאו פרטי ומהות הפגיעה, המועד בו קרתה, פרטי נזקי הנפש שנגרמו לנפגע ותיעוד רפואי רלוונטי.
את הטופס יש להגיש בתוך שלוש שנים ממועד השחרור של התובע מהשירות הצבאי שבמהלכו קרו האירועים שגרמו לנכותו הנפשית. איחור בהגשת התביעה עלול לחבל בסיכויים לקבלת הכרה בתובע כנכה, זאת בשל חוק ההתיישנות.
למרות כלל ההתיישנות, קיימות מספר הוראות מקלות שמאפשרות הארכת מועד הגשת התביעה, במיוחד במקרים של מחלות נפש שאו שהתפתחו בהדרגה או שהחולה, בשל מחלתו הנפשית, אינו מודע לזכויותיו.
קצין התגמולים שאליו נשלח טופס התביעה, הוא זה המחליט אם להכיר במחלה או לא.
אם הגשת תביע להכרה בנכות גופנית עקב פגיעה או מחלה גופנית היא קשה ומורכבת, תביעת הכרה בפגיעה נפשית עקב שירות צבאי היא סבוכה פי כמה וכמה יותר.
יש צורך ביעוץ מקצועי של עורך דין המתמחה בתביעות נגד משרד הביטחון, מכיר על בוריה את סוגיית מחלות הנפש, מודע לקשיים הנערמים בתהליך ויודע את סוג המחלות הנפשיות שנכללות ברשימה של קצין התגמולים, כל זאת כדי להבטיח לתובע ייצוג נאמן וליווי יעיל עד למימוש זכויותיו.
הכרה בפגיעה נפשית עקב שירות צבאי היא בעלת משמעות רבה ועמוקה. אם הוכר התובע כנכה צה"ל הוא זכאי לקבל שורה ש הטבות והקלות, זאת בנוסף לפיצוי הכספי, שמשולם באמצעות קצבה חודשית שתסייע לו לקיים חיים נוחים בצל מחלתו, לטפל בעצמו ולהשתלב בחברה.
מסיבה זאת, ועוד, יש חשיבות עצומה לייצוג וליווי משפטי, גם במקרים בהם נדמה שכלו כל הקיצין והסיכויים לזכות בתביעה הם קלושים.
משרד עורכי דין אריאל גולן ושות' מתמחים בתביעות נגד משרד הביטחון, למשרד שורה של הישגם מקצועיים שבזכותם נבנה המוניטין שלו כמשרד מסור, אחראי, מקצועי ואיכותי.