בתור חיילים או אנשי כוחות ביטחון, אתם זכאים לפיצויים ככל שנגרמה לכם נכות פיזית או נפשית, עקב השירות הצבאי ובמהלך השירות הצבאי. אך בין זכאותכם לפיצויים, עד למימוש הזכאות, ישנה לא אחת דרך ארוכה ומייגעת, המצריכה גם סיוע משפטי, בירוקרטיה, וגם כאב ראש לא קטן.
אי לכך, במאמר שלהלן, נסביר מהו ההליך לקבלת הפיצוי ממשרד הביטחון משלב ההכרה עד שלב קביעת הפיצויים. לאחר מכן, נציג 6 טיפים שיישומם, בוודאי יוכלו לסייע לכם לקבל את אותו פיצוי, שכנראה מגיע לכם בזכות. כל זאת לנוחיותכן\ם הגולשים והגולשות.
הערה לפני שנתחיל – אין במאמר שלהלן כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני, לשם כך ניתן לפנות למשרדנו. כמו כן, המאמר כתוב בלשון זכר, אך מתייחס בקנאות לשני המינים.
פיצויים ממשרד הביטחון – מן המסד ועד הטפחות
החוק המסדיר את זכאותם של אנשי כוחות ביטחון, ובפרט חיילי צה"ל לזכות בפיצוי עקב פגיעה גופנית או נפשית שאירעה להם עקב השירות הצבאי, ובמהלך השירות הצבאי, הוא חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן: "חוק הנכים").
בהתאם, חייל אשר עקב השירות הצבאי, ובמהלכו נפגע באירוע תאונתי, פיזית, או במהלך השירות הצבאי ועקב השירות סבל מפגיעה נפשית (כמו למשל – הלם קרב), וכן כתוצאה מהשירות הצבאי מצבו הרפואי הקודם הוחמר (למשל – חייל בעל לקות שמיעה שבמהלך השירות שמיעתו נפגעה אף יותר), יהיו זכאים ממשרד הביטחון לפיצויים.
הכלל הוא כי פיצויים מן התביעה מתחלקים לשלוש קבוצות. חייל אשר נותרה לו נכות שנמוכה מ- 10% לא יהיה זכאי לפיצוי כלל. מנגד, חייל ששיעור הנכות שנקבעה לו נעה בין 10% – 19%, יזכה למענק חד פעמי, בהתאם לשיעור הנכות הספציפית, ובהתאם לנוסחה שקבועה בחוק הנכים על תקנותיו. חייל שנקבעה לו נכות העולה על 20%, יהיה זכאי לקצבה, החזר הוצאות רפואיות, ועוד הטבות רבות.
על מנת לממש את הזכות לפיצויים ממשרד הביטחון, יש לפעול ככלל בשני מישורים, או אם נרצה – בשני שלבים, לאמור –
השלב הראשון הוא בעצם שלב ההכרה. לאמור, על איש כוחות הביטחון (הוא אפוא "מבקש הזכאות") לפנות לקצין התגמולים בתביעה להכרה בו "כנפגע במהלך שירותו". בין היתר, עליו להגיש תביעה בכתב, לצרף אליה ראיות ואסמכתאות, לרבות מסמכים רפואיים, אשר יוכיחו את עצם הפגיעה, ובמיוחד את הקשר הסיבתי בין הפגיעה לבין השירות הצבאי או הביטחוני שביצע. ככל שקצין התגמולים הכיר בנפגע בתור אדם שנפגע במהלך שירותו, הרי שאז יש לפעול במישור השני, שהוא בעצם "השלב השני", עליו תיכף נסביר. רק בנקודה זו, נדגיש כי החלטה של קצין התגמולים נתונה לערעור לבית משפט השלום.
במסגרת השלב השני, ככל שכאמור הנפגע הוכר בתור מי שנפגע במהלך שירותו, יוזמן האחרון לוועדה רפואית אשר תפקידה יהיה לקבוע את שיעור הנכות בהתאם לשיעורים שציינו לעיל. גם על החלטת הוועדה ניתן לערער לוועדה רפואית עליונה, ולאחריה לבית המשפט המחוזי, ככל שהערעור מתמקד בשאלות משפטיות.
בשולי הדברים, אדם אשר נפגע במהלך שירותו, המבקש לקבל הכרה וכפועל יוצא פיצויים, צריך להגיש את תביעתו לא יאוחר משלוש שנים לאחר שחרורו. יחד עם זאת, בנסיבות מיוחדות ניתן לפנות לקצין התגמולים בבקשה להארכתה של תקופת ההתיישנות.
איך נקבל פיצויים ממשרד הביטחון – טיפים
כפי שציינו בפתח המאמר דנא, הבה נציג שישה טיפים, שיישומן בוודאי יקרב את החייל או איש הביטחון, לקבלת הפיצויים המיוחלים בשל הפגיעה במהלך שירותו, לאמור:
*בשום אופן לא מגישים תביעה לבד:
אין מקום לטעויות, נפגעתם או נפצעתם (או הוטרדתם/ן מינית וכדומה), יכול מאוד להיות שמגיע לכם כסף. אך כפי שתיארנו כבר בפתח המאמר, הפער בין הזכות לבין מימושה, ככל שמדובר בקצין התגמולים, הוא ארוך מאוד. אנו נתקלים במקרים רבים שבהם לקוחות מגיעים אלינו אחרי שהם סברו כי הם "יוכלו להסתדר לבד", אך גילו שהדברים הם כצעקתה, אך כאשר אותם אנשים פנו אלינו, היה מאוד קשה כבר לסייע להם אם בכלל.
בהתאם לכך, נדגיש כי ההתנהלות מול קצין התגמולים ואף הוועדות הרפואיות היא מורכבת, בירוקרטית, ומצריכה ידע משפטי וניסיון רב. לכן, אל לכן\ם לחסוך בכך, תפנו כבר בראשית הדרך לעורך דין מומחה. אנו מציעים בחום להימנע מהגשת תביעה ללא הסתייעות בעורך דין, לעיתים עובדה פשוטה ותמימה לכאורה שתציינו בכתובים, יכולה להזיק מאוד בהמשך הדרך.
*גם החמרת המצב הרפואי – יכולה להקנות פיצוי
לא פעם אנו נתקלים בלקוחות שמשוכנעים שעוד לפני שהתגייסו סבלו מבעיה רפואית, אשר בגינה ייתכן ולא יהיו זכאים לפיצוי. אז זהו, סברה לחוד ודין לחוד. גם אם התגייסתם לשירות צבאי כאשר סבלתם מבעיה מסוימת, אך אותה בעיה רפואית הוחמרה במהלך השירות הצבאי, אתם\ן עדיין יכולים ויכולות להגיש תביעה לקצין התגמולים, ובלבד שאכן תוכלו להוכיח כי עצם השירות הביא להחמרת המצב הרפואי.
*לא להתקמצן על חוות דעת רפואית
אנו סבורים כי מומלץ מאוד כבר בעת הגשת התביעה להכרה כנכה צה"ל או כתוצאה משירות ביטחון, לצרף חוות דעת רפואית, ולא להמתין לשלב מאוחר יותר. הטעם לכך הוא פשוט, קצין התגמולים יבחן בעיקר את הקשר הסיבתי בין המצב הרפואי שלכן\ם לבין השירות הצבאי. לכן, בהיעדר חוות דעת רפואית מטעמכן\ם יהיה לקצין התגמולים קל בהרבה לדחות את התביעה.
עם זאת, קיומה של חוות דעת רפואית, יוכל בוודאי לחזק את טענתכם\ן, וקל וחומר לקשור ביתר שאת את השירות הצבאי או הביטחוני, לבין מצבכם הרפואי. לכן, גם אם עלותה של חוות דעת רפואית תהיה מכבידה במעט בראשית הדרך, כדאי לעשות את המאמץ, כי בסוף זה ישתלם.
*לא לשכוח לתעד
היה וחלילה התחלתם לסבול מבעיה רפואית במהלך השירות הצבאי, כדאי מאוד להדגיש את זה ולדאוג שיהיה לכך תיעוד במסגרת הטיפולים הרפואיים שתקבלו בצבא. אל תזניחו את הטיפול הרפואי, משום שלאחר מכן זה עשוי להיות בעוכריכם. השתהות בהעלאת טענות, במיוחד כאשר מדובר בפגיעה רפואית במהלך השירות הצבאי, יכולה להביא לדחיית התביעה, ולמנוע הכרה בכם כנפגעים מטעם משרד הביטחון.
*ניתן לבקש לעיין מחדש
היה ופניתם לקצין התגמולים בבקשה להכרה בנכותכם כקשורה לשירות הצבאי או הביטחוני, ונדחיתם על ידו, עדיין שמורה לכם הזכות לבקש את קצין התגמולים לעיין מחדש בתביעתכם. או אז, כדאי מאוד להסתייע בשירותיו של עורך דין, וכן להיות ערוך מבחינת תיעוד רפואי, לרבות חוות דעת רפואית.
*לא לשקר
לסיום, אנו מציעים בחום להימנע למנסות לרמות את קצין התגמולים. אל תנסו להגיש תביעה בגין נזקים שלא קרו, או לחלופין, אל תנסו להקצין פגיעות קלות בתקווה שתקבלו פיצוי. קחו בחשבון שמשרד הביטחון מעסיק חוקרים פרטיים שיעקבו אחריכם, וכן קחו בחשבון שתביעות המוגשות לקצין התגמולים נבדקות לדקדוקי עניות. פנו עוד היום אל עורך דין מומחה משרד הביטחון.