פעילות פוליטית בצבא – רקע:
אמרה ידועה בצבא היא כי חיילים הינם "רכוש צה"ל" ולכן הצבא רשאי לכפות עליהם נורמות התנהגות מסוימות, במיוחד בכל הקשור לחיילים הסדירים (בחובה או כאלו שחתמו גם על תקופת קבע).
כמובן שהאמרה הזו היא מעט מוגזמת, ואפילו לחיילים יש זכות בסיסית לחופש ביטוי הנובעת מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. ואולי דווקא בשל זאת, לפחות בכל הנוגע לפעילות פוליטית או אפילו התבטאות פוליטית במסגרת הצבא, הרי שחוקי המטכ"ל הם ברורים מאוד ואפילו נוקשים למדי.
איסור על פעילות פוליטית בתוך בסיסי צה"ל
בעיקרון, בכל יחידות ובסיסי צה"ל חל איסור מוחלט על פעילות שיש לה אופי מפלגתי או מדיני. הדבר נכון גם לגבי התבטאות בכתב או בעל פה של חייל בשאלתות מפלגתיות ומקיפה גם חיילי מילואים.
איסור על התבטאות ופעילות פוליטית מחוץ לבסיסי צה"ל
מחוץ לבסיס, הפיתוי להביע דעה פוליטית או להשתתף בהפגנה בעלת אופי פוליטית הוא גדול יותר, במיוחד במדינה כמו ישראל. לכן גם כאן קובעות פקודות מטכ"ל נהלים ברורים. נהלים אלו תקפים גם לגבי אנשי המשרתים שירות מילואים פעיל ונמצאים בחופשה.
- לחייל אסור בשום פנים ואופן להשתתף בכל תהלוכה או הפגנה שמאורגנים על ידי רשות שאיננה צבאית או לחתום על עצומה בעלת אופי מדיני או פוליטי.
- לחייל אסור להתבטא בפומבי או בכתב בנוגע לעניינים צבאיים או מדיניים, גם אם מדובר בהתבטאויות בצ'טים ובפורומים או בפייסבוק, מלבד מקרים בהם הוסמך לכך על ידי דובר צה"ל, ראש אכ"א או הרמטכ"ל. גם תחת אישור זה, טיוטת הדברים תועבר לגורמים אלו ולאישור המודיעין ומחלקת ביטחון מידע (אמ"ן- מחב"ש).
- חייל לא יכול להופיע כנציג הצבא בפני גורמים אזרחיים ללא אישור של הגורמים הנ"ל (או נספחי צה"ל במדינות זרות).
- חיילים כשלעצמם אינם יכולים להתארגן בארגון המורכב מחיילים או אפילו להיאסף באספת חיילים שנערכת על ידי רשות שאיננה צבאית.
היוצא מן הכלל מתרחש כאשר החייל מופיע במוסדות חינוך כנציג הצבא, וזאת רק לאחר שעבר תדריך ביטחוני ואישור של מפקדת קצין חינוך ונוער ראשי (מקח"ר).
השתייכות לאגודות ובחירות פנימיות אליהן
הצבא מאפשר לחיילים להשתייך לאגודות שאינן פוליטיות, אך זאת תחת מספר הגבלות. החשובה ביניהן היא שמטרות האגודה לא חותרות תחת קיום המדינה או השירות בצבא באופן רשמי או לא רשמי (למשל, במסגרת פעילות מסוימת בתוך האגודה, אך לא כחלק ממטרותיה המוכרזות). כאשר האגודה קיימת בחו"ל, החברות באגודה דורשת הסכם בכתב מראש אכ"א לאחר שזה עיין בחוות דעת של מפקדו הישיר של החייל ואמ"ן- מחב"ש.
החייל יכול להיות נוכח באספה של האגודה כאשר הוא איננו לובש מדים, אך על מנת למלא בהן תפקיד פעיל (ואפילו כנואם) או להציג את מועמדותו לבחירות פנימיות בתוך האגודה, עליו לקבל גם לכך אישור בכתב מראש אכ"א. בנוסף, הוא איננו יכול ליטול חלק פעיל במערכת הבחירות.
בזמן בחירות לאגודה, חייל לובש מדים אינו יכול להיות נוכח בקלפי אלא לשם הצבעה בלבד.
קשר עם עיתונאים
העיתונות בארץ היא ללא ספק עיתונות שחוקרת ודורשת לא מעט, אך גם כאן פקודות הצבא נועדו למנוע מצבים לא נעימים (עבור המערכת הצבאית כמובן…), בהם חיילים עלולים להתבטא מול כתבים בצורה פוליטית. לדוגמה, מגע של חייל עם עיתונאים במסגרת מסיבת עיתונאים או אפילו ראיונות ושיחות רקע (למשל, לערוצי החדשות), חייבים להיות באישורו של דובר צה"ל.
בנוסף לזאת, כאשר חייל פונה לעיתון הוא אינו יכול לעשות זאת בעניין מדיני או ביטחוני, ונאסר עליו להביע ביקורת על גוף ציבורי או ציבור מסוים במדינה. לא רק זאת, אלא שהמכתב הנשלח לעיתון צריך לעבור דרך הצנזורה הצבאית באמצעות מעטפה כפולה: אחת מיועדת לצנזורה הצבאית ונשלחת עם כל הפרטים המזהים של החייל (דרגה, מספר אישי וכו') והשנייה לעיתון עצמו.
המעטפה לעיתון תכלול אך ורק את כתובתו האזרחית של החייל בכתב ועל תוכן המכתב אסור לחשוף את היותו של הכותב חייל.
תעמולת בחירות
למרות שלא ניתן לקיים תעמולת בחירות בתוך יחידות צה"ל, המפלגות השונות רשאיות להדביק את חומר תעמולה כללי בפינה מיוחדת שתוקצה לכך בכל בסיס. חומר תעמולה זה יכול לכלול רשימה או תקציר רשימה של מועמדים לכנסת ומודעות על אספת בחירות.
החיילים עצמם יכולים להשתתף באספת בחירות במסגרת חופשה שלאחר שעות פעילות, אך יימנעו מכל תעמולת בחירות בין כותלי היחידה הצבאית, כולל אנשי מילואים.
הגשת מועמדות לבחירות לכנסת ורשויות מקומיות על ידי חיילים
חיילים בשירות חובה וחיילי מילואים יכולים להיות מועמדים בבחירות לרשויות המקומיות, אך שירותים הצבאי "יוקפא" באופן מיידי באמצעות הפסקת שירות מילואים פעיל (שמ"פ) או דחיית שירות סדיר, וזאת החל מרגע הכללת שמם ברשימות המועמדים ועד ליום הבחירות. אם יבחרו לרשות המקומית, תקופה זו תתארך. אם לא ייבחרו, דחיית השירות הסדיר או שירות המילואים תפסק.
בנוגע לאנשי קבע, תותר התחייבותם לצה"ל החל מרגע הכללת שמם ברשימות. בכל אופן, על חיילים שאינם חיילי מילואים להודיע למפקדם הישיר על הכללת שמם ברשימות והוא יעביר את ההודעה לאכ"א-מחלקת פרט.
כאשר מדובר על בחירות לכנסת, אנשי קבע חייבים בתקופת "צינון" של 100 ימים לפני שיוכלו להיבחר לכנסת, זאת בניגוד לחיילים בשירות חובה שהפסקת השירות שלהם הוא בסמוך להגשת שמם ולכל אורך תקופת היותם חברי כנסת.
לעומת זאת, אנשי מילואים כן חייבים בשירות מילואים פעיל במשך תקופת כהונתם (להוציא את התקופה שבין הגשת מועמדותם ובין הבחירות עצמן), אלא אם כן הם חברים בוועדת המפלגה – אז לא יקראו לשירות מילואים חודשי או דו חודשי שמתחיל או מסתיים באחד מימי הוועידה.
צבא ופוליטיקה – ביחד אבל לחוד
למרות שהמציאות הישראלית מראה לנו שוב ושוב כי לא ניתן להפריד בין הצבא והפוליטיקה, המערכת הצבאית הופכת את הפעילות הפוליטית בצבא לכמעט בלתי אפשרית, וזאת למרות קריאה מצד גופים שונים כגון "האגודה לזכויות האזרח בישראל" לשנות את המצב הקיים ולהפוך את הפקודות הקיימות לפחות עמומות וגורפות, בינתיים ללא הצלחה של ממש.
משרד עו"ד אריאל גולן ושות' הינו בעל מומחיות מיוחדת בקשת התחומים החולשים על מערכת היחסים שבין המשרתים בצבא לבין משרד הביטחון. המשרד מספק יעוץ שוטף לנפגעי צה"ל ומתמחה בתביעות משרד הביטחון במגוון רחב של תחומים.