זכותו של כל עובד לקבל את שכרו בזמן, שכן איחור משמעותי בתשלום משכורת לעובד, מהווה "הלנת שכר". הלנת שכר היא גם עבירה פלילית, אך היא גם עוולה בתחום דיני העבודה, המקנה לעובד את הזכות להגיש תביעה נגד המעסיק.
אשר על כן, במסגרת המאמר שלהלן, נעסוק בשאלה מהי הלנת שכר, להלכה ולמעשה, כל זאת לידיעתכן\ם ונוחיותכן\ם הגולשות והגולשים, כדלקמן:
מהו החוק האוסר על הלנת שכר?
חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 (להלן: "חוק הגנת השכר") קובע כי על המעסיק לשאת בשכרו של עם תום חודש העבודה. זאת ועוד, חוק הגנת השכר קובע כי מעסיק מחויב לשאת בשכרו של עובד בכסף מזומן או בשיק או בכל דרך אחרת שמקובל על העובד.
הלנת שכר
הלכה ולמעשה, חוק הגנת השכר נועד להגן על העובד, על הזכות הבסיסית שלו לקבל את משכורתו בזמן אך לא רק, אלא גם כדי למנוע ניצול לרעה של מעסיקים את חולשת העובדים במקרים מסוימים. חוק הגנת השכר הוא בעצם חלק בלתי נפרד ממארג חוקי העבודה הסוציאליים הקיימים במדינת ישראל, ובצדק רב.
מתי ניתן לתבוע מעסיק בגין הלנת שכר?
ככלל, חשוב להדגיש כי תביעה בגין הלנת שכר מתייחסת לשכרו של העובד, כאשר שכרו כולל גם את כספי הפנסיה, אשר המעסיק מחויב לשלם גם כן בשיעור יחסי בכל חודש. כמו כן, שכר לצורך תביעה בגין הלנת שכר, כולל גם שעות נוספות שבהן עבד העובד.
מנגד, ישנם רכיבים שלאורם לא יכול עובד להגיש תביעה בגין הלנת שכר, כמו לדוגמא – חובות למעביד שמקוזזים מהמשכורת, תשלומים חודשיים לארגון עובדים ועוד. כאשר מבקשים להגיש תביעה בגין הלנת שכר, הרי שיש להגיש את התביעה לבית הדין האזורי לעבודה. עוד חשוב להדגיש כי בהתאם לחוק הגנת השכר, פיצויים בגין הלנת שכר הם חלק משאר רכיבי התביעה, כך שיש לתבוע פיצויים אלו בנפרד.
עוד חשוב להדגיש כי על תביעות בגין הלנת שכר, חל הסדר מיוחד בכל הנוגע להתיישנותה של תביעה מעין זו. חוק הגנת השכר קובע כי תביעה בגין הלנת שכר תתיישן בתוך 60 ימים מהיום שבו שולם השכר המולן האחרון או לחלופין, לאחר שנה, מרגע שבו רואים את השכר כמולן – כל זאת לפי המוקדם מבין האופציות. לכן חשוב מאוד לשים לב להתיישנות, כאשר מבקשים לבחון תביעה נגד מעסיק בגין הלנת שכר.
נציין כי הלנת שכר שכיחה בישראל לא מעט במסגרת העסקת עובדים זרים וניצול עובדים מוחלשים, כאלה שיתקשו לממש את זכויותיהם כדין בד"כ.
מה הם שיעור הפיצויים בגין הלנת שכר?
סעיף 17 לחוק הגנת השכר קובע כי במקרים שבהם מעסיק מלין את שכרו של העובד, רשאי בית הדין לעבודה להורות על תוספת של ריבית גבוהה באופן משמעותי, או לחלופין הפרשי הצמדה בתוספת של 20% מהסכום הכולל של השכר המולן. יחד עם זאת, מדובר בסמכות שהיא בבחינת "רשות", כך שבית הדין לא מחויב לפסוק את הרכיבים המוזכרים. עוד נדגיש כי חוק הגנת השכר קובע כי ישנם מקרים שבהם בית הדין יכול אף להפחית פיצויים בגין הלנת שכר, במקרים מוצדקים שבהם הייתה למעסיק סיבה כנה ומוצדקת לאחר בתשלום המשכורת.
נטל ההוכחה בתביעות של הלנת שכר:
בתביעות המוגשות נגד מעסיקים בגין הלנת שכר, נטל ההוכחה מוטל על המעסיק, להוכיח שהוא לא הלין את שכרו של העובד.
הלנת שכר כעבירה פלילית
הלנת שכר היא גם עבירה פלילית. חוק הגנת השכר קובע בסעיף 25ב(ב1) כי מעסיק המלין שכר לעובד, עשוי להיות חשוף לעונש מאסר של עד חצי שנה או קנס משמעותי.
מעבר לכך, ככל שאתם מעוניינים להגיש תביעה בגין הלנת שכר, מומלץ מאוד להיעזר בעורך דין בעל ניסיון בתחום דיני העבודה בישראל.
אריאל גול עורך דין דיני עבודה לרשותכם בכל עת.זקוקים לסיוע בנושא? יש לכם שאלה? צוות המשרד כאן לרשותכם ונשמח לשרת אתכם נאמנה.
מוזמנים לקרוא בנוסף: