חוק חופשה שנתית (עבודה ומנוחה) – רקע משפטי:
חוק חופשה שנתית תשי"א -1951 קובע: "כל עובד זכאי לחופשה שתינתן לפי הוראות חוק זה"
הוראת החוק חלה על כל עובד ועובד בין אם הוא עובד שעתי ,יומי או חודשי.
חוק חופשת מחלה הינו חוק קוגנטי ולא ניתן להתנות עליו בהסדר חוזי או הסכם עבודה כלשהו.לא ניתן לוותר עליו מראש, או בדיעבד, ויתור ברור או מכללא.
החופשה השנתית הינה בתשלום בגובה השכר הרגיל של העובד, וימי החופשה להם הוא זכאי יהיו בכפוף למכסה המינימלית הקבועה בחוק (אפשר גם יותר בהסכם בין הצדדים ,אך לא פחות) בהתאם לוותק שצבר העובד במקום העבודה והיקף משרתו.
בימים אלו נמצאת על שולחן הכנסת הצעת חוק חדשה שמטרתה להעלות את מספר ימי החופשה השנתית.
בשלב זה ,טרם אישור הצעת החוק אורך החופשה קבוע בחוק כדלקמן:
אורך החופשה (תיקון: תשכ"ה, תשכ"ז)
(א) אורך החופשה לכל שנת-עבודה אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד הוא:
(1) בעד כל אחת מ-4 השנים הראשונות – 14 יום;
(2) בעד השנה החמישית – 16 יום;
(3) בעד השנה הששית – 18 יום;
(4) בעד השנה השביעית – 21 יום;
(5) בעד השנה השמינית ואילך – יום נוסף לכל שנת-עבודה עד לחופשה של 28 יום.
שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות ,לעבודה מסוימת חופשה ארוכה מזו אם ראה צורך בכך, מטעמים של בריאות העובד או נסיבות העבודה,ואכן לעובדים בסביבת חומרים מסוכנים או חשופים לקרינה רדיואקטיבית וכן לרופאים אחיות וכיוצא בזה,נקבעה תקופת חופשה ארוכה יותר,מן הקבוע לעיל.
החופשה אינה כוללת והיא בנוסף לימי היעדרות של העובד מכל אחת מן העילות הבאות:
1.שירות מילואים.
2.ימי חג ושבתות.
3.ימי שביתה או השבתה.
4.חופשת לידה.
5.שבתון ביום הבחירות לכנסת
6.ימי הודעה מוקדמת על פיטורים.
7.,ימים בהם העובד אינו מסוגל לעבוד ,עקב מחלה או תאונה.
החופשה תינתן בחודש האחרון של שנת העבודה שבעדה היא ניתנת, או במשך שנת העבודה שלאחריה.
הפסיקה קובעת כי חל איסור על המעסיק לשלם ימי חופשה בתשלום קבוע מידי חודש בחודשו וזאת מבלי שהעובד ניצל את החופשה בפועל.
המעסיק רשאי אמנם לבחור את מועדי החופשה ,כמו כן רשאי הוא לקבוע מראש יציאה לחופשה מרוכזת,אך עליו להתחשב בבקשת העובד לקביעת ניצול ימי החופשה במועדים הנוחים לעובד ככל שניתן.
על מעסיק המסרב לקביעת ניצול ימי החופשה במועדים הנוחים לעובד ,לנמק את סירובו בטעמים הגיוניים וסבירים.
ניתן לצבור ימי חופשה בהסכמת המעביד עד למכסה מקסימלית שנקבעה בתנאי שהעובד ינצל לפחות שבעה ימים בשנה .
עובד שלא ינצל את ימי החופשה מעל המכסה המרבית עלול לאבדם.
החובה מוטלת על המעסיק לדאוג ליציאת העובד לחופשה, אם הוא ימנע את יציאת העובד לחופשה, לא יוכל המעסיק למחוק את ימי החופשה להם זכאי העובד לצבור מעל המכסה המותרת.
יחד עם זאת עובד שלא ניצל את כל ימי החופשה שעמדו לזכותו בטרם סיים את עבודתו רשאי לפדות את ימי דמי החופשה בתשלום כספי עם סיום העסקתו.
לפי הפסיקה ,אסור למעסיק להוציא עובד לחופשה ללא הסכמתו כשאין לרשותו יתרת חופשה צבורה.
חשוב!! ימי חופשה ניתן לתבוע רק לגבי שלוש השנים המלאות האחרונות במקום העבודה אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם העבודה.
במשרדו של עו"ד גולן המתמחה בדיני עבודה, נזיקין ותביעות מול גורמים ממלכתיים שונים,
קיים הידע והניסיון הנדרשים לצורך ניצול זכויות עובדים בתחומי העבודה והממשקים השונים.
אם קופחו או נשללו זכויותיך בעבודה, יש סיכוי כי בעזרת הידע והמומחיות שלנו נוכל להוביל אותך לתוצאות הרצויות ,למימוש זכויותיך ובמידת הצורך גם להגיש תביעה נגד המעסיק שפגע בזכויותיך ,לבית הדין האזורי לעבודה.
משרדנו ילווה אותך בכל שלבי הטיפול בדרך להשגת התוצאה המיוחלת.
צור קשר עם משרדנו עוד היום על מנת לבחון את זכויותיך בטלפון 072-3307388