בין מיקרוטראומה למחלת מקצוע, על המגמות בפסיקה ומה חשוב לדעת?
אנו חיים בעולם מודרני ודינמי ביותר, עולם שבו ישנה תחרות בלתי פוסקת בה כולנו תרים אחר יותר הזדמנויות. בכדי להמשיך ולרוץ בתחרות, כל אחד מאיתנו בחר לעצמו משלח יד, מקצוע, שבו הוא עוסק, מתפתח, ומרוויח. העבודה היא חיינו, היא חולשת על כל תחומי חיינו, החל מתהליכי למידה רבים ומגוונים שהעבודה מקנה לנו וכלה בקשרים החברתיים המהותיים שאנו יוצרים במקומות העבודה. אך, לא פעם קורה, שאותה עבודה, שהיא כאמור, כה קריטית לאדם – מזיקה לו. נפגעת בעבודה? הנה כמה דברים שחשוב לדעת.
קודם כל עלינו להבין מהי פגיעה בעבודה, לשם כך הכנסת חוקקה את ס' 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995. הסעיף קובע שפגיעה בעבודה (אין הדבר משנה אם מדובר בנפגע שכיר או עצמאי) תסווג או כתאונת עבודה או כמחלת מקצוע, בהמשך נראה גם סיווג נוסף, יציר הפסיקה אשר לא מצוין בחוק – וזוהי פגיעה מסוג מיקרוטראומה.
את המושג תאונת עבודה נפרק ונגדיר מחדש, תאונה היא אירוע פתאומי, בלתי מכוון וניתן לאיתור במישור הזמן והמקום שגרם לנזק פיזיולוגי, על התאונה לקרות תוך כדי העבודה, או בדרך אליה או ממנה.
מחלת מקצוע בדרך כלל נגרמת כתוצאה מחשיפה לחומרים או לסביבה כחלק מתנאי העבודה השוטפים, כלומר, מחלות המקצוע עומדות בגדר רשימה סגורה המוגדרת בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) חלקים א' ו ב' לתופסת השנייה.
במרוצת השנים, סיווגן של מחלות המקצוע ופירוטן ברשימה סגורה זו עוררה קושי פסיקתי ויצרה עיוות ואי צדק למבוטחי הביטוח הלאומי שלקו במחלה שעבודתם גרמה באופן משמעותי להתפתחותה. הבעייתיות מתבטאת בקושי לסווג את המחלה כתאונת עבודה שכן, כאמור, מחד על האירוע להיות פתאומי ועליו לגרום למחלה או להחמירה משמעותית, ומנגד אין מדובר ברוב המקרים במחלה הנמנית על הרשימה הסגורה של מחלות המקצוע.
החלו להופיע בפני בית הדין תובעים אשר "נפלו בין כיסאות" המערכת – למצב כזה קוראים בעגה המשפטית "לקונה" והמושג מתאר חסר בחוק, מצב שאליו לא התייחסו המחוקקים במפורש או שלא נתנו דעתם על היתכנות זו או אחרת, ואת החסר הזה נדרשים השופטים למלא במקומם.
בענייננו, בתי הדין מילאו את החסר באמצעות תורת המיקרוטראומה והכנסתה לדין המצוי. ע"פ אותה תורה לא רק נזק שנגרם כתוצאה מתאונה אחת יחשב כפגיעה, אלא גם נזק מצטבר שנגרם כתוצאה מתאונות זעירות רבות חוזרות ונשנות כאשר כל אחת מהן הזיקה באופן מזערי בפני עצמה עד שהצטברותן יחד הביאה בסופו של דבר לנכות ולפגיעה משמעותית בעבודה. פגיעה בעבודה אינה תסווג עוד רק כתאונת עבודה או מחלת מקצוע, כעת, ניתן לטעון גם לקיומה של מיקרוטראומה.
עם זאת, חשוב לזכור, לא כל מחלה שנגמרה בשל תנאי עבודה כאלה ואחרים ואינה מנויה ברשימה הסגורה של מחלות המקצוע תוכר כפגיעה בעבדה. בכדי להכיר בפגיעה מסוג מיקרוטראומה נקבעו בפסיקה שלושה מבחנים לביסוס העילה:
- יש להוכיח תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות, כאשר ככל שמדובר ביותר אירועים הסיכוי שמדובר במיקרוטראומה גדל.
- יש להמציא חוות דעת רפואית המאשרת את קיומה של מיקרוטראומה. בשלב זה נדרש שיתוף פעולה של משפטן ורופא, ללא חוות דעתו ועדותו של הרופא לא ניתן יהיה לקבוע כי מדובר במיקרוטראומה.
רק רופא יכול להבחין בין צרוף של פגיעות קטנות בעלות אופי תאונתי לבין תהליך תחלואי מתפתח בהדרגה בשל הרעה הולכת ונמשכת במצב בריאותו של הנפגע.
בכדי שתחשב הפגיעה כמיקרוטראוטמה הרופא צריך לקבוע כי אכן מדובר בהצטברות של פגיעות קטנות, וכי הצטברות זו של פגיעות יחדיו, הובילה לנזק ממשי ובלתי הפיך.
- יש להראות כי הפגיעות החוזרות והנשנות קרו כתוצאה מן העיסוק בעבודה – כלומר יש להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין השניים.
דגשים:
קיומה של תשתית עובדתית:
בכדי להוכיח את התשתית העובדתית של ביצוען של תנועות חוזרות ונשנות עלינו לעמוד בארבעה תנאים:
- תאונות זעירות חוזרות ונשנות – יש להראות כי המחלה היא תולדה של תאונות זעירות, ושהיא נגרמה כתוצאה מתנועות/ פעולות החוזרות ונשנות בעבודה, ושכל אחת מאותן פגיעות תרמה להתהוות הנזק.
- תנועות זהות או דומות – התנועות צריכות להיות זהות או דומות במהותן – אין צורך בזהות מוחלטת.
- רצף של תנועות – חשוב לשים לב להבחנה בין רצף של תנועות זהות או דומות, לבין תנועות שונות ומגוונות, ככל שנדבר על פעולות רבות מגוונות ומפוזרות במהלכו של יום העבודה – לא יהיה מדובר במיקרוטראומה.
- התנועות פעלו על מקום מוגדר בגוף – עבודה פיסית קשה אינה מספיקה בכלליותה, חשוב שאותן תנועות/ מאמצים פיזיים פעלו בזה אחר זה על מקום מוגד בגוף.
תדירות הפעולות:
הפעולות החוזרות והנשנות אינן חייבות להיות קבועות וסדירות, כלומר, עליהן לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק, שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר, עד שלבסוף אותם נזקים מביאים בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הפעולות אינן חייבות להיעשות ללא הפסקה ביניהן, כלומר אין דרישה לרציפות של הפעולות.
איתור סדרה של פעולות:
תמיד יש לשאול האם ניתן לבודד ולהצביע על פעולה מסוימת או על סדרה של פעולות בתוך יום העבודה, שבמהלכן מתבצעות התנועות החוזרות והנשנות.
"ההכרה תלויה בתשתית העובדתית המוכחת בכל מקרה ומקרה" – עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי – אשר יניב, פד"ע לה (2000) 529. כלומר כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.
דוגמאות מהפסיקה:
- בעבור טבחית בבית מלון שבמהלך עבודתה נדרשה לקלף ולחתוך כמויות גדולות של ירקות ופירות פעמיים ביום למשך שעתיים בכל פעם ברציפות, ונגרם לה נזק בשורש כף היד – תוכר תשתית למיקרוטראומה. עב"ל (ארצי) 19178-03-12 סלומון גרשון – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (11.03.2014).
- נהג אשר במהלך עבודתו נאלץ לנסוע כ-12 שעות ביום בכבישים רעועים – טען שנסב לו נזק מינימלי מכל זעזוע, רעד, או שיבוש בכביש בגבו. למרות ש80% מן האוכלוסייה סובלים מכאבי גב, נקבע במקרה הנדון שגם אם לא היה הנהג מועסק בעבודתו וסובל מכאבי גם – סביר שמחלתו הייתה פחותה בעוצמתה ממחלתו במועד הנוכחי. עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי – אשר יניב, פד"ע לה (2000) 529.
- דוור אשר היה הולך מאות מטרים כשתיק צד מלא בדברי דואר על כתפו אשר היה מתכוף פעמים רבות ביום הצליח להציג בפני בית המשפט בידוד של מספר פעולות ברצף עבודתו על פני פרק זמן משמעותי, כאמור במצב כזה מתקיימת תשתית עובדתית מספקת לעילת המיקרוטראומה. עב"ל (ארצי) 90/06 אמנון כובש – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (22.12.2014).
- עוד על סוגיית בידוד רצפי הפעולות עלה בעניינו של סוכן גז עצמאי, שנהג לסחוב על גבו מכלי גז רבים ביום, הוא נהג לעבור עשרות מטרים בכל נשיאה והתקנה של מיכל, ולפעמים עלה במדרגות עם המכלים. גם הוא הצליח לבודד את פעולת הנשיאה של המכלים.
עו"ד אריאל גולן עוסק בתביעות שכנגד המוסד לביטוח לאומי וכן, מייצג בוועדות הרפואיות הרלוונטיות ויכול לסייע לך במקרה של בעיה דומה, לרבות ייצוג בבתי הדין לעבודה
מוזמנים לקרוא בנוסף: