בית משפט השלום בירושלים פסק כי המוסד לביטוח לאומי יפצה תובע  לאחר שהוטל בטעות עיקול על חשבונו.

התובע, תושב ירושלים, אינו נוהג לבקר בבנק. באחד הימים בהם הגיע לבנק על מנת לקבל הלוואה, גילה לתדהמתו כי על חשבונו הוטל עיקול על סך 11,745 ₪ ע"י המוסד לביטוח לאומי המונע ממנו את קבלת ההלוואה. חסר אונים פנה התובע למוסד לביטוח הלאומי במטרה לברר את פשר החוב, שם נאמר לו כי שום חוב לא קיים על שמו. התובע שב אל הבנק, שהביא לידיעתו שהחוב עדיין קיים ועומד. מבולבל ומטורטר, חזר למוסד לביטוח לאומי ושוב נאמר לו שאין שום עיקול על שמו. התובע ביקש אישור שיעיד על כך שחשבונו נקי מעיקולים, אך כזה אישור מעולם לא הגיע לידיו.

ייצוג משרדנו:

משלא נותרה בידו אפשרות אחרת, לאחר סירוב הבנק לאפשר לו קבלת הלוואה, פנה התובע באמצעות עורך הדין אריאל גולן ממשרד עו"ד גולן ושות' למוסד לביטוח הלאומי ורק אז טרח הביטוח הלאומי להסיר את העיקול מחשבונו של התובע. כל אותה העת שמו של התובע הוכפש ועורער, אם בפגיעה במעמדו בבנק ובאמינותו הפיננסית על יכולתו לפרוע את חובותיו, ואם בהשפלה בעיני הבריות. התנהלות זו של המוסד לביטוח לאומי הובילה להגשת תביעה כנגדם על ידי התובע באמצעות עו"ד אריאל גולן.

התביעה התמקדה ברשלנות המוסד לביטוח לאומי ובעוולת לשון הרע. במהלך התביעה התברר כי המוסד לביטוח לאומי הכניס לחשבונו של התובע 11,745 ₪ בגין גמלה שנועדה למבוטח אחר. משהתבררה הטעות, פנה המוסד לביטוח לאומי לבנק, ומשזה לא נענה להשיב לו את הכספים הטיל עיקול על חשבונות של התובע.

התובע טען בכתב התביעה הטלת עיקול מתוך רשלנות ו/או חוסר תום לב, אף ללא כוונה, מוביל לכך כי שמו הטוב של המעוקל נפגע, מוצא עליו לשון הרע ובשל כך זכאי לפיצוי סטטוטורי הקבוע בסעיף 7א(ב) חוק לשון הרע על סך 50,000 ₪.

פסיקה קודמת של בית המשפט תמכה בעמדתו של התובע לפיה "אין ספק כי משלוח צווי עיקול ביחס לאדם מסוים, המציגים אותו כמי שמשלם את חובותיו באופן שלא היה מנוס אלא להטיל עיקול על רכושו, מהווים פרסום לשון הרע נגדו משום שהם עלולים לפגוע בשמו הטוב, להשפילו ולעשותו מטרה לבוז או ללעג" (דברי כב' השופט חגי בתר בעניין 22407/08 רונית הרפז נ' המוסד לביטוח לאומי).

המוסד לביטוח לאומי מצדו טען, כי הטלת עיקול על חשבון התובע הוטלה כדין ושום נזק לא נגרם לו. המוסד לביטוח לאומי הסתמך על סעיף 315 לחוק הביטוח הלאומי הפורס אפשרויות שונות לגביית סכום ששולם בטעות וכן, על פקודת המיסים גביה

טענת התובע היתה כי ע"פ סעיף 4 לפקודת המיסים היה על המלל לפנות אל התובע לפני הטלת העיקול ומשלא עשתה כן יש לראות כי העיקול הוטל שלא כדין.

הפיצוי ללקוח –

בפסק הדין פסק השופט אלעזר נחלון מבית המשפט השלום בירושלים בדרך של פשרה  לפי סעיף 79 א לחוק בתי המשפט בו הסכימו כי התובע לא יצטרך להשיב למלל את הסכום שהופקד בחשבונו בטעות בסך 11,745 ובנוסף הסמיכו את בית המשפט לפסוק לתובע פיצוי נוסף עד לפיצוי בסך 8,000 ₪.

בית המשפט פסק לתובע פיצוי נוסף בסך 5,400 ₪ הכוללים שכ"ט עורך דין והוצאות משפט.

חושב שגם לך נעשה עוול בהתנהלות מול ביטוח לאומי? צור עמנו קשר כאן.