חייל או חיילת אשר נפגעו בתאונת-דרכים במהלך השירות הצבאי זכאים לקבל פיצויים על הנזקים שנגרמו להם מהתאונה. השאלה מאיזה גורם הם יתבעו את זכותם – היא שאלה חשובה, שיש בה להשפיע על גובה הפיצוי, משך הפיצוי ומועד התשלום שלו.
תאונת דרכים בצבא – ההבחנות בין מהלך השירות לחופשה:
"חייל או חיילת" – הכוונה היא כשמדובר בחייל/ת בשירות סדיר, חייל/ת מילואים או איש/ת קבע.
"במהלך השירות הצבאי" – הכוונה היא במקרה שבו התאונה אירעה בזמן השירות הצבאי, בדרך לבסיס/לשירות או בדרך מהבסיס/השירות.
חייל שהיה בחופשה ונפגע בתאונת-דרכים – לפי הוראות חוק חבלה בחופשה – רק חייל/ת בשירות סדיר יוכלו להגיש תביעה נגד קצין-התגמולים במשרד הביטחון. יוצא מכך, כי החיילים העונים על יתר ההגדרות (חיילי מילואים/קבע) והיו בחופשה ונפגעו בתאונת-דרכים – יוכלו להגיש תביעה לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים או כאזרחים שנפגעו מרכב-צבאי, (במידה ורכב -צבאי הוא זה שפגע בהם. הסבר להלן).
תאונת-דרכים של חייל/ת בשירות הצבאי – הוא נושא המתייחס בעיקר למספר מצבי-תאונה נפוצים.
בכל מצב-תאונה כזה קיימות לחייל/ת זכות לתבוע גורם אחד, או זכות לבחור בין מספר גורמים את מי לתבוע, שהעיקריים ביניהם הם:
א. קצין התגמולים של משרד הביטחון.
ב. חברת הביטוח של הרכב הפוגע.
תאונת דרכים בצבא
ישנם יתרונות וחסרונות של בחירה בין גורמים אלו – הן בניהול תביעה מולם והן בקבלת פיצויים בתאונות דרכים – כשאת ההחלטה מול איזה גורם עדיף לנהל את התביעה – יש לשקול בהתאם לנתונים המיוחדים של כל מקרה בנפרד.
באופן כללי, ההבדלים-העיקריים בין שני הגורמים אלו מתבטא בפועל בנטל הוכחת-האחריות לתאונה (הוכחת אשם של הנהג הפוגע), גובה הפיצוי שיקבל החייל/ת וצורת הפיצוי (תשלומים חודשיים לעומת פיצוי חד-פעמי), ובין היתר:
בתביעה נגד קצין התגמולים של משרד הביטחון:
א. החייל/ת צריכים להוכיח אחריות/אשמה של הנהג ברכב הפוגע, כשבמידה ולא יצליחו להוכיח את אחריותו – תדחה תביעתם.
ב. במידה וקצין התגמולים ימצא כי התנהגות החייל/ת הפגועים היתה לא ראויה ("התנהגות רעה חמורה" לפי ס' 9 לחוק הנכים) וגרמה לנכותם – הוא יכול להפחית את הפיצויים עד כדי שלילתם המלאה מהחייל/ת הפגועים.
ג. החייל/ת יקבלו פיצויים – רק אם נקבעה להם מהתאונה נכות קבועה בשיעור של 10% ומעלה – לאחר קביעת ועדה רפואית בצבא.
ד. החייל/ת יהיו זכאים לקצבה חודשית, ובמקרה ומצבם הגופני יחמיר בעתיד – יהיו זכאים לתוספת-תשלום, זכאים להנחות ופטורים שונים ולליווי רפואי – לכל ימי חייהם.
ה. גובה הקצבה-החודשית אותה הם יקבלו – לא תלויה בגובה ההשתכרות שלהם, אלא אחידה – לפי אחוזי הנכות.
בתביעה נגד חברת-הביטוח של הרכב האזרחי:
א. החייל/ת – לא צריכים להוכיח אחריות/אשמה של הנהג ברכב הפוגע כדי לזכות בפיצויים. האחריות של הנהג הפוגע לשאת בפיצויים – מוחלטת (כמו בתיק תאונת דרכים רגיל).
ב. התנהגותם של החייל/ת אינה משפיעה על הפחתת/שלילת הפיצויים, וגם אם התרשלו מאד בהתנהגותם ונפגעו בתאונה כתוצאה מכך – יהיו זכאים למלוא הפיצויים (הערה: הזכאות לפיצויים תישלל במקרה של תאונה שנגרמה במתכוון ע"י הנפגע).
ג. גם אם לא נקבעה לחייל/ת נכות כתוצאה מתאונת-הדרכים – הם יהיו זכאים לפיצויים על נזקיהם (כאב וסבל, הוצאות רפואיות וכדומה).
ד. החייל/ת שנפגעו יהיו זכאים לפיצוי חד-פעמי גדול מחברת-הביטוח, אולם לא יהיו זכאים בעתיד לטיפולים רפואיים מיוחדים שלא במסגרת סל הבריאות, או לתוספת תשלום במקרה של החמרת-מצבם בעתיד.
להלן מצבי תאונה נפוצים, ואת הגורמים שניתן לתבוע בכל אחד מהם:
מצבי תאונה נפוצים:
- חייל/ת בשירות (סדיר/מילואים) שנפגעו בתאונת-דרכים – בה היו מעורבים רכבים אזרחיים בלבד.
- חייל/ת בשירות (סדיר/מילואים) שנפגע בתאונת-דרכים – בה היו מעורבים רכבים צבאיים בלבד.
- חייל/ת בשירות (סדיר/מילואים) שנפגע בתאונת-דרכים- בה היו מעורבים רכב צבאי ורכב אזרחי.
- אזרח שנפגע בתאונת-דרכים – בה היו מעורבים רכבים צבאיים/ רכב שירותי הביטחון בלבד.
הגורמים מהם זכאי החייל/ת לתבוע נזקים – בכל אחד מהמצבים הנ"ל:
- כשהחייל/ת (בסדיר/מילואים/קבע) נפגעו בתאונת דרכים – בה היו מעורבים רכבים אזרחיים בלבד:
– קיימת לחייל/ת זכות בחירה לתבוע את אחד הגופים: א. או את קצין התגמולים של משרד הביטחון מכוח חוק הנכים (רק במידה וקיימת נכות של 10% למעלה) או את חברת הביטוח של הרכב האזרחיים המעורבים בתאונה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
* במידה ופגיעת החייל/ת אינה עולה עד 10% נכות – האפשרות היחידה שנותרת היא להגיש תביעת פיצויים נגד חב' הביטוח של הרכבים האזרחיים.
- כשהחייל/ת נפגעו בתאונת-דרכים – בה היו מעורבים רכב-אזרחי ורכב-צבאי: קיימת לחייל/ת זכות בחירה לתבוע את אחד הגופים: או את קצין התגמולים מכוח חוק הנכים או את חברת הביטוח של הרכב האזרחי מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות-דרכים.
- כשהחייל/ת נפגעו בתאונת-דרכים – בה היו מעורבים רכבים צבאיים בלבד:
במקרה כזה – לחייל/ת זכות לתבוע את קצין התגמולים של משרד הביטחון – בלבד.
הערה: לא משנה אם החייל/ת שנפגעו- נפגעו כהולכי רגל או שהיו ברכב צבאי במועד פגיעתם.
- כשהחייל/ת נפגעו בתאונת דרכים – בה היו מעורבים רכב אזרחי ורכב צבאי – והרכב האזרחי הוא האשם בתאונה + הוא גם חסר ביטוח חובה:
- החייל/ת שנפגעו- יוכלו לתבוע את "קרנית" (קרן ממשלתית הבאה בנעלי רכב חסר ביטוח-חובה ומפצה את הנפגעים ממנו) במסגרת פקודת-הנזיקין, על בסיס אשמתו של נהג הרכב בתאונה ועל כך שרשלנות מצדו היא אשר גרמה לתאונה.
במקרה של תביעה כזו לפי פקודת הנזיקין – יתפצל הדיון ויהיה על החייל/ת להוכיח בשלב ראשון את אחריותו של הנהג ברכב האזרחי לקרות-התאונה, ורק לאחר שתוכר אחריותו לתאונה – תוכר תביעתם של החייל/ת לפיצויים, והדיון יעבור לשלב השני ולהערכת גובה הנזק והפיצוי.
בנוסף על כך – במקרה של תביעה לפי פקודת הנזיקין – לבית המשפט הסמכות להחליט כי רשלנותו של אותו נהג אזרחי הייתה מלאה או חלקית בלבד, ואם ישוכנע בית המשפט כי רשלנותם של החייל/ת תרמו לעצם קרות התאונה או קרות הנזק – יוכל לקזז חלק מן הפיצוי המגיע להם בגין רשלנות-תורמת זו.
חשוב לציין כי בשעה שראשי הנזק לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים – מוגבלים בסכומים (חוק סוציאלי), הרי שתביעה לפי פקודת הנזיקין – אינה מוגבלת בסכומים וערכי הנזקים והפיצויים שיקבל החייל/ת עקב פגיעותיו – יהיו גבוהים יותר.
עוד יש לציין: כי למרות הסיכון הנראה לעין שקיים בתביעה לפי פק' הנזיקין בשל הצורך להתגבר על שאלת האחריות – ישנם מקרים שהגשת תביעת נזיקין תהיה עדיפה לחייל הנפגע ע"פ תביעה של קצין התגמולים.
לדוגמא: כאשר הרכב האזרחי הפוגע היה אשם בתאונה + חסר ביטוח חובה – ואשמו של הנהג ברכב זה הוכרע כבר ע"י בימ"ש לענייני תעבורה (הנהג ברכב האזרחי נמצא אשם) – הסיכון בשאלת האחריות פוחת מאד, ונפגע שיעדיף לזכות בסכום אחד גדול (בתביעת נזיקין בבימ"ש) יוכל לעשות זאת במקום לתבוע את קצין התגמולים ולקבל סכום קטן בכל חודש במסגרת קצבה חודשית.
- אזרח שנפגע בתאונת דרכים – על ידי רכב צבאי או רכב של שירותי הביטחון:
גם אזרח שנפגע בתאונת דרכים מרכב צבאי או של שירות הביטחון – לא יוכל להגיש תביעה לפי החוק האזרחי (חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים) כנגד הרכב הצבאי/שירות הביטחון.
חשוב לציין: לרכב צבאי/רכב שירות הביטחון – יש פטור מהוצאת פוליסת ביטוח-חובה לרכב, שבאמצעותה ניתן להגיש תביעה אזרחית על בסיס פוליסת ביטוח-חובה (ס' 6 לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), התש"ל-1970).
במקרה כזה – יוכל האזרח הנפגע להגיש תביעה כנגד קצין התגמולים במשרד הביטחון בלבד, ובה – כאמור למעלה – ייאלץ האזרח לעמוד בתנאים להכרה בתביעה – בשלב ראשון: הוכחת אחריותו של הנהג הפוגע ברכב הצבאי לקרות התאונה, וגם כאן יוכל קצין התגמולים להפחית את הפיצוי אם ימצא שלאזרח היתה רשלנות-תורמת לקרות התאונה.
מכך יוצא, כי אזרח שנפגע מרכב צבאי/שירות הביטחון – לא יוכל לתבוע את נזקיו מהתאונה, אם אלה לא עולים לכדי 10% נכות(!).
עם מי ניתן להתייעץ?
כאשר שום פעולה לא הולכת כהלכה, והצבא לא זז מטר, יש לכם 3 ברירות, הראשונה היא לערב עורך דין משרד הביטחון אשר מתמחה ביסודות הצבא המפורטות.
זה חל גם על פציעות, מחלות, וכו' וכו'. והשניה היא עו"ד תעבורה האפשרות השלישית היא כמובן להתייעץ עם חבר או משפחה, ולראות מה ניתן לעשות במקרה הספציפי. לרוב, התערבות של הורים עשויה לזרז עניינים ולפעמים גם לפתור את החלוקה עם הצבא.
כל אחד מן המצבים המפורטים לעיל, הינו מצב מיוחד, השונה מתאונת דרכים "רגילה", ויש לשקול את כל הנתונים הספציפיים של כל מקרה לגופו לפני התחלה של נקיטת הליכים כנגד אחד הגורמים המעורבים (חב' הביטוח או קצין התגמולים). מומלץ בחום לפנות למשרדנו לבחינת האירוע התאונתי, הנזק והכדאיות שלכם לבחור באפיק המתאים לאירוע.
מוזמנים לקרוא בנוסף: