ניהול תביעות נגד משרד הבטחון הוא הליך שאינו פשוט, פרקטית ונפשית. משהב"ט הוא גוף משומן ומצויד בעורכי דין ובוועדות רפואיות עם רופאים מטעמו, שבידם היכולת לקבוע את דרג הנכות של החייל שנפגע ובעצם להכתיב את גובה התגמולים שלו, זאת אם בכלל הוכר כנכה על ידי קצין התגמולים.
פעמים רבות מגיעות התביעות לערכאות גבוהות יותר, ובחלק מהמקרים נקבעים פסקי דין תקדימיים, בהתאם לאופי ורוח התביעה.
להלן מספר דוגמאות לתקדימים שכאלה:
הכרת תביעה נגד משרד הביטחון ע"י קצין התגמולים
הליך הגשת התביעה כולל בתוכו את הסיטואציה עצמה בה נפגע, נפצע או חלה אדם במהלך או עקב שירותו, ושביכולתו להוכיח את הקשר הנסיבתי בין פגיעתו לבין השירות. אם הפציעה הוכרה על ידי קצין התגמולים תחת הגדרות חוק הנכים, יקבל הנפגע מעמד של נכה צה"ל, ובעקבותיו זכויות שונות, בראשן תגמולים- תשלום חודשי קבוע בהתאם לדרגת נכותו, וכן הטבות שונות כמו סיוע תעסוקתי, טיפולים ועוד.
מאחר ומדובר בנושא רגיש, קצין התגמולים בוחן כל פרט לגופו כאר ישנם גם מקרי הנחשבים ליוצאים מן הכלל, ואשר בגינם לא יקבל הנפגע הכרה בנכותו, למשל פציעה עקב "התנהגות רעה וחמורה" של הנפגע, שלא תזכה אותו בדבר.
מקרה כזה, שיכול להשתמע לשתי פנים, הגיע לבית המשפט ובמרכזו חייל שפיתח במהלך שירותו הצבאי חרדות ומצוקה נפשית קשה. פניותיו למפקדיו לא קיבלו התייחסות הולמת, עד שהחייל, מתוך רצון לגרום למפקדיו להתייחס אליו, דרך את נשקו וירה ברגלו. לאחר שחרורו הגיש תביעה למשרד הבטחון בבקשה להכיר בו כנכה צה"ל. קצין התגמולים סירה לתביעה וכך הגיעו הדברים עד לבית המשפט.
טענתו של קצין התגמולים הסתמכה על סעיף 9 לחוק הנכים, סעיף הדן ב"התנהגות רעה וחמורה" וטען כי התנהגותו של החיל היא זו שהביאה לנכותו.
אולם בית המשפט, לאחר שבחן באריכות ולעומק את פרטי ונסיבות המקרה, ועל אף שהסכים כי מדובר בהתנהגות "רעה וחמורה", לא יכול היה להתעלם מראיות ועדויות שהובאו בפניו, ביניהן תיעוד פניותיו של החייל למפקדיו מספר פעמים והתראותיו על המצוקה הנפשית הקשה ה היה שרוי.
השופטת במשפט קבעה כי הירי שירה החייל ברגלו אכן נבע ממצוקה נפשית, שהיה לה קשר נסיבתי הדוק לשירותו צבאי ובכך נמצא הקשר הסיבתי בין השירות לבין הפציעה.
בפסק הדין קבעה השופטת כי יש להכיר בחייל כנכה צה"ל, על אף התנהגותו ה"רעה והחמורה", לכאורה.
פסיקת בית המשפט – תביעה נגד משרד הביטחון
הכרה בנכות עקב פוסט טראומה
פסיקה נוספת דנה במקרה של חייל לוחם בחטיבת גבעתי שנחשף במהלך השירות הצבאי למראות קשים וסיטואציות מורכבות וקיצוניות, ביניהן השתתפותו בפינוי פצועים והרוגים בפיגוע רב נפגעים, בסמוך לסיום שירותו הצבאי, ולאחר מכן פנה לקצין בריאות הנפש ביחידתו. לא די בכך, לאחר שחרור נקרא לשירות מילואים במלחמת לבנון השנייה.
המלחמה הותירה בתובע חותם קשה, לאחר מספר תקריות קשות וחמורות בהן נכח וכתוצאה מכך החל לסבול מחרדות קשות, חלומות בעתה וחשש ממקומות הומי אדם, עם חזיונות ופלאשבקים מהמאורעות האחרונים.
התחושות הקשות התעצמו לאחר שהתובע צפה בסרט "אוואטאר". מדובר בסרט בדיוני ובו מתוארת מלחמה בין בני אדם ליצורים מכוכב אחר. בסרט ישנן סצנות קרב רבות, עם פיצוצים ומוות ומאז שצפה בסרט חש התובע מצוקה נפשית קשה, כאשר למעשה לקה בפוסט טראומה.
התובע הגיש תביעה לפיצויים ותגמולים נגד משרד הבטחון, אליה ציר, חוות דעת פסיכיאטרית שהעריכה את נכותו הנפשית במאה אחוזים ולצמיתות. לאור מסמכים אלו הכיר בו קצין התגמולים כנכה צה"ל וכיום הוא מקבל, בנוסף לתגמול החודשי, גם סיוע באגף השיקום ביחידת הלומי קרב, והטבות נוספות.
חשיבות יצוג משפטי פרטני:
ניתן לראות כי עם היעוץ המשפטי הנכון ניתן פעמים רבות לשכנע את קצין התגמולים או להגיע לבית המשפט ולשכנע את השופטים בצדקת דבריכם, גם אם לעתים נדמה שמדובר במקרים חסרי סיכוי.
עם הייצוג המשפטי הנכון, על ידי עורך דין המתמחה בתביעות נגד משרד הבטחון, גם תביעות הנחשבות כחריגות וחסרות סיכוי יכולות לקבל תפנית שונה לגמרי ועם תוצאות חיוביות לנכה.
עו"ד משרד הביטחון אריאל גולן ושות' מתמחה במתן יעוץ, סיוע וליווי משפטי בתביעות נגד משרד הבטחון. אנו בוחנים כל מקרה לגופו ומצליחים גם בתביעות מורכבות ורגישות, בזכות הידע, הנסיון והמסירות שלנו ללקוחותינו. אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר לעזרה בכל עת.