הקרסול הוא חלק ממפרק בגפה התחתונה, אשר מערכת עצמות ורצועות מייצבת אותו ומאפשרת לו טווחי תנועה גדולים, והתאמה לצורות שונות של מדרכים וקרקעות, תוך כדי תנועה ועמידה בעומס של משקל הגוף כולו, ותוך שילוב תנועות כף-הרגל למעלה ולמטה ובתנועות  לצדדים, וכל זאת תוך כדי הנעת הגוף קדימה או אחורה. למרות גמישות הפעולה והתנועתיות הנדרשת מהקרסול והעומסים המופעלים עליו – הוא נחשב מפרק חזק ויציב, וזאת בזכות מבנה עצמות המפרק והרצועות החזקות המחברות בין העצמות. יחד עם זאת, ובשל התנועתיות הרחבה תחת עומס משקל הגוף כולו – מפרק הקרסול נוטה להיפגע בתכיפות גבוהה יותר מכל מפרק מרכזי אחר בגוף.

סוגי פגיעת קרסול נפוצים

הסוג הנפוץ של פגיעות-קרסול הנובעת מגמישות וטווח התנועה הרחב של הקרסול היא  – נקע, בה כף הרגל מסתובבת פנימה בזוית שאינה מתאימה למהלך התנועה של הגוף וגורמת למתיחת-יתר של הרצועות בקרסול, וכשמשקל הגוף מצטרף ומעמיס על הרצועות המתוחות ביתר, ושלא בזוית המתאימה. ישנן מס' סוגים ומס' דרגות של נקע בקרסול:

ישנה מתיחת רצועות בצד החיצוני של הקרסול – הנגרמת בד"כ בעקבות פעילות ספורטיבית, וישנה נקיעת קרסול נפוצה פחות  הנגרמת בצד הפנימי של הקרסול, מהחוץ אל הפנים, ואשר במידה והיא נגרמה – הסיכוי לנקע חוזר ונשנה באותו אזור עולה מאד, ובמידה ומתרחשים נקעים חוזרים ונשנים מהחוץ אל הפנים – הדבר עלול להוביל לנקיעה חוזרת של הקרסול ולחוסר יציבות של הקרסול, כהגדרתו בתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות), תש"ל-1969.

נקע בקרסול בצבא

כאשר נגרמים שברים בעצמות הקרסול הטיפול וההחלמה ארוכים ומורכבים יותר ולעתים גוררים נכות תפקודית משמעותית, בשל העובדה כי הגמישות של מפרק הקרסול  – הנפגעת לעתים משבר נחוצה לצורך תנועה חופשית של הגוף, ואף לצורך של עמידה יציבה בלבד של הגוף.

השירות הצבאי מזמן מצבים ופעילויות גופניות מאומצות ואף פעילויות מתונות, שבהם חייל/ת עלולים להיפגע בקרסול אחד או אף שניים בפציעה של נקע חיצוני זמני נפוץ, או נקע מן הפנים אל החוץ, או אף פציעה של שבר באופן המותיר נכות קבועה, שאינה מאפשרת להם להמשיך באורח חיים תקין.

תנאי הכרה במשרד הביטחון:

לצורך הכרה בפגיעתם ע"י משרד הביטחון – על החייל/ת הפגועים להוכיח שני תנאים מצטברים:

א. כי הפגיעה  אירעה להם תוך כדי השירות הצבאי.

ב. כי הפגיעה נגרמה להם עקב השירות הצבאי ותנאיו.

לרוב, במצב של חבלה ישירה וגלויה לעין בקרסול במהלך השירות הצבאי  – לא ניתקל בקושי רב להוכיח את הקשר בין הפגיעה בקרסול ובין השירות הצבאי ונצטרך לעמוד בתנאים המצטברים הנ"ל לצורך ההכרה בפגיעה. הבעיה והקושי מתעוררים כאשר אין בפנינו חבלה גלויה לעין לקרסול, והקרסול בכל זאת נפגע במהלך השירות הצבאי או שמצבו הידרדר עקב תנאי השירות.

מצב בו הוכרה פגיעת קרסול – ללא פגיעה חבלתית – כהחמרה עקב תנאי-השירות

בערעור ע"נ 111/03 רוזוליו רפאל נ' משהב"ט-אגף שיקום-ק. התגמולים – נדון מקרה של חייל לוחם שהתגייס לצבא בפרופיל 97 ושירת ביחידה מובחרת, ואשר טען כי נפגע בגופו במהלך השירות, כשאחת הפגימות הנטענות היתה פגיעה בשני הקרסוליים, וזאת שלא עקב חבלה אלא עקב תנאי השירות שלו בצבא.

המערער החל לסבול מנקעים חוזרים בקרסוליים לאחר שמונה חודשי שירות שהיו כרוכים במאמץ רב: מסעות ארוכים ונשיאת משקל נוסף של עד 50 ק"ג. המערער הגיש תביעה לקצין התגמולים, אך זו נדחתה והעניין הובא בפני וועדה רפואית, שם חזר ק. התגמולים על עמדתו כי על רקע-רשומות רפואיות מלפני השירות הצבאי, שהעידו על שני מקרים של נקע בקרסול שמאל מהם סבל המערער לפני השירות-הצבאי, ובהתחשב בעובדה כי לא נגרם אירוע חבלתי בקרסוליים במהלך השירות הצבאי  – מקרי הנקע מלפני השירות-הצבאי – הם שגרמו לחוסר יציבות של מפרק קרסול שמאל ולמצבו בעת השירות הצבאי, ואילו בקרסול ימין אין לראות בעיה שנובעת מתקופת  השירות הצבאי.

מנגד, טען המומחה מטעם המערער כי שני נקעים בשמאל בהפרש של כשנתיים אחד מהשני – אינם אינדיקציה לחוסר יציבות של  קרסול שמאל, ובקרסול ימין נתגלתה אי יציבות קלה בלבד לפני השירות , כשבמשך שמונה חודשים מאומצים בתחילת השירות – לא נצפתה כל הגבלה או כאבים בקרסוליים, שהופיעו רק לאחר שמונה חודשים מאומצים אלה – מה שמעיד על קשר ישיר בין מצב הקרסוליים – ובין תנאי השירות, מאז ועד היום.

הוועדה-הרפואית דחתה את ערעורו של החייל, והעניין הגיע בסופו של יום לפתחו של ביהמ"ש, ושם הוסיפו הצדדים וטענו:

המערער הפנה לדנ"א של ת"א 5343/00 ק. התגמולים נ' אביאן, פ"ד נ"ו (5) 732, שם נקבע: "ביהמ"ש הזה קבע בעבר שעצם העובדה שמחלה בעלת אופי קונסטיטוציונלי (מחלה ששייכת או קשורה למכלול התכונות המולדות של אדם – עו"ד אריאל גולן) היתה יכולה להתפרץ או להתלקח גם שלא עקב השירות – איננה שוללת בהכרח את הקשר-הסיבתי בינה ובין השירות-הצבאי…… מחלה קונס' שהתפרצה עקב השירות-הצבאי – רואים אותה כמחלה עקב השירות-הצבאי."

ביהמ"ש: קיבל את הערעור באופן חלקי ופסק כי למערער נגרמה החמרת-מצב בקרסול שמאל בשל תנאי השירות- הצבאי, וכי הוא הרים את נטל ההוכחה והוכיח כי בעקבות המאמצים הקשים והממושכים שעבר בעת שירותו הצבאי ( שמונה חודשים של טירונות מאומצת) נגרמה לו החמרה  בקרסול שמאל בגובה של 50% עקב תנאי השירות.

עולה מכך: למרות התיעוד-הרפואי לפני הגיוס, שהעיד על נקעים בקרסול שמאל לפני לשירות-הצבאי, ביהמ"ש לא התעלם משמונה חודשים מאומצים פיזית בשירות, ומהעובדה שרק לאחריהם הופיעו כאבים והגבלות ונכות בקרסול שמאל של החייל ובשל כך –  קיבל ביהמ"ש את הערעור באופן חלקי (ובהתחשב בעבר הרפואי) וקבע כי נגרמה החמרת-מצב בקרסול שמאל  בגובה 50% נכות  עקב תנאי השירות הצבאי. (לגבי קרסול ימין-הערעור נדחה -לאור תיעוד הרפואי שקרסול ימין לא סובל מחוסר-יציבות).

מצב בו הוכרה פגיעת קרסול  כהחמרת-מצב – מבלי שהוכח אירוע חבלתי או נקיעה בשירות

בערעור נוסף בו הוכרה החמרת מצב באי- יציבות קרסול עקב השירות הצבאי – נדון מקרה של חיילת אשר סבלה מנקעים חוזרים ונשנים במהלך שירותה כמדריכת-חי"ר, ושלאחר שחרורה הגישה תביעה לקצין-התגמולים, כי יכיר באי-היציבות בקרסול, ממנה סבלה, כפגיעה שנגרמה לה תוך כדי ועקב שירותה- הצבאי, וזאת למרות שלא יכלה להצביע על אירועים חבלתיים במהלך השירות הצבאי. קצין-התגמולים דחה את תביעתה, ולימים הוגש ערעור מטעמה של החיילת, שהגיע עד לביהמ"ש.

בפני ביהמ"ש הוגשו רשומות-רפואיות מהם נלמד כי כשנה לפני גיוסה של המערערת  לשירות-הצבאי – אובחן כי היא סובלת  מאי-יציבות במפרק הקרסול (ובלשון האבחנה הרפואית: "(SPRAIN ANKLE RECURRENT RPD . עם זאת, לא היה חולק בין הצדדים כי שירותה-הצבאי של המערערת כמדריכת-חי"ר היה כרוך במאמצים פיזיים וגופניים לא מבוטלים.

ביהמ"ש קבע: חרף העובדה שהוכח כי המערערת סבלה מאי-יציבות בקרסול עוד לפני שירותה-הצבאי וחרף העובדה כי המערערת לא הוכיחה אירוע חבלתי במסגרת השירות-הצבאי –  לא ניתן להתעלם  מתנאי-השירות המאומצים שלה כמדריכת חי"ר ומהמסקנה המלומדת היא כי שירותה-הצבאי כמדריכת-חי"ר החמיר את מצב הקרסול ואת אי-היציבות בו, ויש להכיר בכך שהחמרת-המצב בקרסול – נגרמה תוך כדי ועקב השירות-הצבאי, וליחס לשירות-הצבאי אחריות של 1/3 מדרגת הנכות-הכוללת של הקרסול כיום.

עולה מכך: שביהמ"ש קיבל את עובדה כי למרות שהחיילת סבלה מאי-יציבות בקרסול לפני הצבא, אין להתעלם מתנאי-השירות המאומצים שחוותה בצבא,  ומדעתו המלומדת גם של המומחה מטעם משהב"ט –  כי תנאי שירות מאומצים פיזית עלולים להחמיר את אי-היציבות בקרסול, ובשל כך –  לקח ביהמ"ש למעשה בחשבון את ההחמרה בקרסול בשל תנאי-השירות גם ללא חבלה או נקיעה נראית לעין במהלך השירות, וייחס  1/3 מהנכות שנקבעה לחיילת  – לתנאי השירות בצבא, וזאת גם בלא שהוכחה בפניו חבלה נראית לעין  של הקרסול במהלך השירות בצבא.

** משרדנו מטפל בתביעות מול משרד הביטחון ובין היתר מייצג נפגעי קרסול, בסוגי פגיעות שונות מול קצין התגמולים, ובמקרי הצורך בערעורים לוועדות עליונות וכן לבתי המשפט. אם נגרם לכם נזק בקרסול במהלך השירות הצבאי – אל תהססו לפנות אלינו על מנת שנסייע לכם לממש את זכויותיכם מול רשויות הצבא.