אסטמה היא מחלת ריאות כרונית, הגורמת להתקפים של חסימת קנה הנשימה ע"י ריר המופרש ממנו, וחוסם את קנה הנשימה ומקשה על הוצאת האוויר מהריאות. חולי אסטמה בהתקף, סובלים מקשיי נשימה, מ"נשימה שורקת", קוצר נשימה, חילוף ירוד של גזים בריאות, שיעול כרוני וסיבולת לב-ריאה נמוכה.
לאסטמה יש גורמים רבים, שחלק מהם הם גורמים תורשתיים, המשולבים עם גורמים סביבתיים כמו זיהום-אויר, אבק/חול, מאמץ גופני גבוה, אלרגיה וכו'.
חיילים שמתגייסים לצה"ל וסובלים ממחלת האסטמה, מגויסים בד"כ עם פרופיל 45 או פרופיל 64 בהתאם לדרגת החומרה של המחלה, כשבמקרים קשים של אסטמה – עשוי צה"ל לוותר על שירותם ולשחרר אותם משירות חובה. צה"ל מחויב לאפשר לחיילים שגייס החולים באסטמה תנאים הולמים המאפשרים להם לשרת את הצבא באופן כזה שבריאותם לא תיפגע או תידרדר.
חיילים המשרתים בצבא ולא סבלו מאסטמה לפני גיוסם – עלולים לחלות באסטמה בפעם הראשונה במהלך שירותם הצבאי, זאת בשל חשיפה לתנאי שירות קשים, לסביבה עם זיהום אויר תכוף או אבק מהפעילות הצבאית בבסיס (שירות בבסיסים מרוחקים באזור טבעי/מדברי לדוג), וזאת עקב החשיפה לתנאי השטח והסביבה הקשים שיש בפעילות הצבאית בבסיס וכן החשיפה לאבק, תנאי שירות או תנאי מגורים ומחייה בבסיס החשופים לזיהום אויר או אלרגניים.
חייל או חיילת אשר חלו באסטמה במהלך השירות-הצבאי ובעקבותיו- יהיו זכאים לתגמולים ולטיפול רפואי מתאים.
"חייל או חיילת" – הכוונה היא כשמדובר בחייל/ת בשירות סדיר, חייל/ת מילואים או איש/ת קבע.
כמו בכל תביעה שמוגשת למשרד הביטחון לפי חוק הנכים, על הנפגע להוכיח כי מחלת האסטמה התפרצה או הוחמרה בתקופת שירותו הצבאי נגרמה לו "עקב שירותו".
תוך כדי ועקב השירות הצבאי- הקשר הסיבתי בין המחלה ובין השירות הצבאי
חייל שחלה באסטמה בשירות הצבאי – צריך להוכיח קשר סיבתי: בין התפרצות המחלה ובין תנאי השירות הצבאי. כאשר חייל מתגייס לצה"ל במסגרת הבסיסים בהם הוא משרת הוא נחשף לתנאים סביבתיים חדשים, כמו אבק, מאמץ גופני לא רגיל, חשיפה לחומרים חדשים או אלרגניים, כך שגם חייל שלא סבל מאסטמה לפני הגיוס וחלה בה לאחריה – יוכל להוכיח כי האסטמה נובעת מתנאי השירות אם יוכיח כי במסגרת השירות שלו ו/או במסגרת תפקידו– נחשף לתנאים הידועים כמעוררים את מחלת האסטמה כמו: אבק, זיהום אויר, חומרים כימיים, והם אלו שגרמו לו לחלות במחלת האסטמה.
כעקרון, צה"ל מחויב לדאוג לחייל/ת חולי אסטמה לתנאי שירות בהם יש חשיפה נמוכה לזיהומי אויר או אבק או חומרים אלרגניים הגורמים לגירוי דרכי הנשימה ולאסטמה, אולם יש מצבים בהם חייל שסבל לפני השירות ממחלת אסטמה מקבל פרופיל צבאי המאפשר לו לשרת ביחידות שדה או בתפקיד, בהם החשיפה למקורות מגבירי סיכון לחלות באסטמה גבוהים, בהם יש חשיפה קבועה מאמץ גופני גבוה, לערפיח, ללינה בתנאי שטח, לאבק, ולזיהום אוויר.
תגמולים וטיפול רפואי באסטמה מטעם משהב"ט – מי זכאי?
כדי לקבל הכרה כנכה-צה"ל בשל אסטמה – הם יצטרכו להוכיח כי יש קשר סיבתי בין השירות-הצבאי לבין התפרצות מחלת האסטמה.
בפס"ד פלוני מ' קצין התגמולים (ו"ע 17720-01-10) – נדון ערעור של חייל שהתגייס ללא אסטמה, חלה במהלך השירות באסטמה וטען בערעורו, בהתבסס על חוו"ד מומחה מטעמו, כי בעת שירותו כאיש חימוש, כאחראי אחזקה וכחשמלאי רכב – נחשף לחומרים כימיים שגרמו להתפרצות מחלת האסטמה. מנגד טען קצין התגמולים כי לחייל היתה מחלת אלרגיה מולדת, שהתפתחה לאסטמה בשל כך, ללא קשר לתנאי השירות וכי הוא עישן במשך זמן רב לפני התפרצות המחלה.
ביהמ"ש ציין את ההלכה, שבמקרה בו פרצה מחלה קונסטיטוציונלית לראשונה בעת השירות, והתובע הראה קשר סיבתי לשירות, קמה חזקה לטובתו, כי המחלה נגרמה במלואה עקב השירות ולא רק הוחמרה על ידו.
יחד עם זאת, קבע ביהמ"ש במקרה הנ"ל, כי קיומה של החזקה אינו מוצדק, שכן על החייל להצביע על אירוע או על שרשרת של אירועים חריגים/מיוחדים בסמיכות זמנים לפרוץ המחלה והוא לא עשה כן;
בערעורו הצביע החייל רק על תנאים כלליים בשירותו-הצבאי שלא היוו מקור מיוחד לאלרגנים, והמומחה מטעמו לא הסביר מדוע דווקא תנאי-השירות הם שגרמו להתפרצות האסטמה ולא הגורמים הכלליים הקיימים בכל מקום, כמו גם חומרי הסיגריות שעישן החייל לפני התפרצות האסטמה (קופסא ליום במשך 8 שנים).
מאחר והחייל לא הצביע על תנאים מיוחדים של זיהום אויר או חשיפה לחומרים אלרגיים מיוחדים בשירות המעוררים אסטמה, או שהיו כאלה סמוך לפרוץ המחלה, ולכך הצטרפה העובדה (שלא היתה במחלוקת) כי החייל היה אלרגי לאבק קרדית הבית וללענה – ביטל ביהמ"ש את החזקה הראייתית שעמדה לטובתו, ופנה לבחון אם החייל מצליח להרים את נטל ההוכחה לפי העובדות שהובאו בפניו.
לאור העובדה שהמערער אלרגי לאבק קרדית הבית וללענה, ואי אפשר היה לעשות אבחנה ברורה בין חשיפה למקורות אלרגניים אלה בביתו, לבין חשיפה לאלה בשירותו הצבאי – קבע ביהמ"ש כי החייל לא הרים את נטל ההוכחה, ערעורו נדחה והוא חויב בהוצאות.
בפס"ד אמיתי ויינברגר נ’ קצין התגמולים– נדון מקרה של חייל שהתגייס לצבא עם פרופיל 97 , כשבמשך מס' חודשים שירת בבסיס בדרום הארץ הממוקם בשטח חולי פתוח, והיה חשוף לתנאי אבק וזיהום אויר קשים; תנאי לינה בשטח ותנאי אבק באוויר ברוב שעות היום. מס' חודשים לאחר שירות צבאי בתנאים אלו – החל החייל להרגיש בקשיי נשימה, וטופל בטיפול תרופתי בהתאם להוראות הרופא, אולם תנאי השירות שלו בצבא, שהיו כרוכים בהמשך חשיפה מתמדת לזיהום -אויר ולאבק – נותרו ללא שינוי.
מצבו של החייל החמיר וכשנה לאחר מכן אובחן כי הוא סובל מאסטמה והפרופיל הרפואי שלו הורד מ-97 ל-64. הדיון בעניינו הגיע לביהמ"ש עם השאלה האם מחלת האסטמה התפתחה על רקע קונסטיטוציונלי (מחלה מולדת) בזמן השירות הצבאי או על רקע תנאי השירות ועקב השירות? ביהמ"ש קיבל את קביעת המומחה מטעם החייל כי הנטייה האלרגית שהיתה לחייל לפני השירות – התפתחה והפכה למחלה בשל מגע עם אלרגן אבק שהיה מצוי בתנאי השירות שלו, ואם לא היה מתגייס או משרת באותו בסיס – האסטמה לא היתה מתפתחת ופורצת בגופו.
ביהמ"ש קיבל את הקשר הסיבתי בין פרוץ המחלה ובין תנאי השירות שלו בצבא וקבע כי יש להכיר בו כנכה בגין מחלה שנגרמה תוך כדי ועקב השירות הצבאי, למרות העובדה שהיתה לחייל נטייה טבעית לחלות במחלה.
החמרת מצב – גם חייל שתביעתו לנכות מאסטמה הוכרה כהחמרה בלבד – יהיה זכאי לתגמולים והטבות כמו כל נכה צה"ל למרות שכאמור מחלתו החלה לפני השירות הצבאי; חוק הנכים והתקנות לפיו מאפשרים להגיש תביעה של אנשי כוחות הביטחון גם במקרה שבו אדם הגיע לשירות הצבאי עם מחלת אסטמה גלויה ומוכרת, שהייתה במצב קל אך השירות הצבאי גרם להחמרה במצבו הרפואי.
לפיכך, ניתן לבקש הכרה כנכה צה"ל גם בגין החמרה של אסטמה אשר הייתה קיימת לפני השירות-הצבאי ולקבל תגמולים חודשיים וטיפול רפואי אף על פי שהמחלה הייתה קיימת לפני הצבא.
עקרון זה נובע מהכלל המצוי לא רק לגבי מחלת האסטמה, אלא לגבי כל מחלה שהייתה קיימת בחייל/ת לפני השירות והוחמרה במהלך ועקב השירות–הצבאי.
בכל מקרה בתביעה למשרד הביטחון ניתן כאמור לתבוע בגין החמרת המחלה, כאשר כאן יש להוכיח כי המחלה הוחמרה עקב השירות הצבאי.
אופן הליך הגשת התביעה ובירורה בפני משרד הביטחון במקרה של אסטמה
חייל/ת שהחלו לסבול מאסטמה בשירות-הצבאי, יגישו תביעה לקצין התגמולים באגף השיקום שבמשרד הביטחון. בתביעה יש לטעון טענות עובדתיות לגבי הקשר הסיבתי בין התפרצות האסטמה או החמרתה ובין השירות-הצבאי ולהגיש מסמכים רפואיים בדבר המצב הרפואי, ולהגיש עדויות וראיות על תנאי-השירות שבגללם התפרצה המחלה או החמירה.
יש לקחת בחשבון כי בהכרה להתפרצות אסטמה או להחמרתה – ומאחר והמחלה מתפתחת באיבר פנימי להבדיל מפגיעה פיזית חיצונית נראית לעין – לרוב קשה יותר להוכיח את הקשר בין המחלה לבין תנאי השירות, בעיקר במקרים בהם תנאי-השירות אינם מגלים נתונים מובהקים וגלויים לעין של מעוררי אסטמה, כמו מיקום של המחנה בשטח פתוח, תפקיד בשירות המערב חשיפה קבועה לאלרגניים, לזיהום אוויר או לאבק, המבססים את הקשר הסיבתי בין האסטמה ובין השירות הצבאי.
מוזמנים לקרוא בנוסף: