כשמסתיימים יחסי העבודה בין עובד למעסיקו, זכאי העובד לפדות את מי החופשה שנצברו לו בשלוש השנים שקדמו לשנה בה הסתיימה עבודתו, בצירוף ימי החופשה שצבר בשנה בה סיים את עבודתו.

במידה והמעסיק לא מאפשר לעובד לפדות ימים אלו, עומדת בפני העובד הזכות להגיש תלונה ביחידת האכיפה של חוקי העבודה, במשרד הכלכלה.

סיום יחסי עבודה ופדיון ימי חופשה

עובד שצבר ימי חופשה במהלך שנות עבודתו ולא ניצל אותם, זכאי לקבל בסיום יחסי העבודה, סכום כספי ששווה לדמי החופשה שהיה מקבל, אם היה מנצל ימים אלו בפועל.

זכאות זו מחושבת לימי החופשה אשר נצברו בשלוש השנים הקלנדריות שקדמו לשנה בה סיים העובד את עבודתו, ובתוספת הימים שצבר בשנת העבודה השוטפת האחרונה ועד למועד סיום העסקתו.

פדיון ימי חופשה

העובד יכול לבחור שלא לפדות בכסף את ימי החופשה שצבר, אלא לנצל אותם בתקופת ההודעה המוקדמת שקיבל, אולם יש לכך תנאים, למשל שלפחות ארבעה עשר ימים מתוך תקופת ההודעה המוקדמת לא יחפפו את החופשה. כמו כן יכול המעסיק לסרב לאשר לעובד לצאת לחופשה, בתנאי שהסירוב כולל הסבר הגיוני לסביר.

זכאות פדיון ימי חופשה חלה על כלל העובדים במשק, בעת סיום יחסי העבודה, בין אם התפטרו, פוטרו או יצאו לפנסיה.

במידה והמעסיק לא שילם לעובד את פדיון חופשתו השנתית במועד סיום יחסי העבודה, יכול העובד, בנוסף להגשת תלונה במשרד הכלכלה, להגיש תביעה ודרישה לקבלת הפדיון בבית הדין האזורי לעבודה.

חישוב פדיון ימי חופשה

חוק חופשה שנתית קובע שסכום פדיון ימי חופשה יהיה שווה ערך ליום חופשה "רגיל", שאותו נטל העובד במהלך עבודתו.

עובדים בשכר חודשי יקבלו שכר רגיל במהלך ימי החופשה שלהם, בעוד שעובדים על בסיס יומי או שעתי יקבלו עבור כל יום חופשה שכר שווה לשכר היומי הממוצע שהרוויחו בשלושת החודשים (המלאים)  שקדמו למועד חופשתם. כלומר, אם לא עבדו חודשים מלאים בשלושת החודשים שקדמו ליציאתם לחופשה, יתבצע חישוב התשלום לפי שלושה חודשים רצופים בהם עבד העובד במהלך השנה אחרונה באופן המקסימלי ביותר, לפי בחירתו.

דגשים חשובים:

על העובד להגיש את התביעה לפדיון ימי חופשה בתוך שלוש שנים ממועד סיום העסקתו.

• -חובת הוכחת יתרת ימי החופשה שמגיעים לעובד חלה על המעסיק, שמחויב בניהול רישום חופשה שנתית בו יצוינו מספר ימי החופשה שנוצלו על ידי העובד ומה היתרה שצבר ושאותה יש להעניק לעובד. מעסיק שלא מנהל רישום כזה, בכפוף לתיקון 24 לחוק הגנת השכר, עלול למצוא עצמו מתמודד עם סנקציות פליליות ואזרחיות וייאלץ להוכיח את דבריו בבית המשפט, אם תגיע לשם מחלוקת זו.
• -יצוין כי תשלום עבור פדיון ימי חופשה מחויב בדמי מס הכנסה.
• -לפי החוק, קיימת הגבלה על מספר ימי החופשה שניתן לצבור. כלומר, אם העובד צבר בשלוש השנים האחרונות ובשנת עבודתו האחרונה יותר ימים מהמכסה המותרת, לא יקבל תשלום עבור ימים אלו.
• -לידיעת המעסיקים: אם עובד לא ניצל את ימי החופשה שלו במהלך עבודתו והמעסיק שילם לו בכל זאת תשלום עבור ימי חופשה, כאילו יצא לחופשה, אין הדבר פוטר אותו מתשלום פדיון ימי חופשה עם תום עבודת העובד. עולה מכך כי במקרה כזה ישלם המעסיק פעמיים, גם אם התשלום הקודם נעשה בידיעת והסכמת העובד, או אפילו לבקשתו.

כפי שניתן להבחין, תחום דיני עבודה הוא רחב מאד, הטומן בחובו דקויות לא מעטות – ונדרשת היכרות מעמיקה איתם, כולל עם התיקונים בחוק המתבצעים מעת לעת.

מעסיקים רבים מנצלים את אי ידיעת החוק ומונעים מהעובדים זכויות המגיעות להם! לעתים גם המעסיק אינו בקיא בחוק ויכול להיות שהוא פועל בתום לב, אולם אי ידיעת החוק לא תפטור אותו מתשלום קנסות במידה ושגה.

משרד עורכי דין אריאל גולן ושות' מספק סיוע, ייעוץ וליווי משפטי בתחום דיני העבודה בירושלים.

למשרדנו מוניטין גבוה בזכות הנסיון הרב, ידיעת החוק על כל נגזרותיו ולקוחות רבים אותם ייצגנו וסייענו להם לממש את זכויותיהם הסוציאליות במלואן. אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר בכל עת – ונשמח לשרת אתכם.