קיימים לא מעט הבדלים טכניים ומהותיים בין תביעות נזיקין אזרחיות לאלו המוגשות נגד משרד הבטחון. למשל, בכל הנוגע להתיישנות התביעות.

בדומה למשפט האזרחי, גם במשרד הבטחון חלה התיישנות על תביעות, רק שבניגוד למשפט האזרחי, שם התביעות ברוב המקרים מתיישנות לאחר שבע שנים, הרי שבמשרד הבטחון זה קורה אחרי שלוש שנים בלבד.

לכן, אם אתם חיילים בסדיר, מילואים, צבא קבע או משרתים בשירותי הבטחון השונים, זכרו שאם תגישו תביעה בתוך תקופה שתעלה על שלוש שנים מהמועד בו שוחררתם, אתם תשובו לביתכם בידיים ריקות.

הגשת תביעה למשרד הבטחון – מהר כדי לא לאחר המועד

טעות רווחת בקרב רבים המעוניינים לתבוע את משרד הבטחון היא שיש להם זמן. הם לא תמיד ממהרים לאסוף את המסמכים הרלוונטיים ולנסח את כתב התביעה, מאחר והם סבורים שיש להם שבע שנים לפעול, ממש כמו בתביעות נזיקין אזרחיות.

זוהי טעות שהמחיר שלה יכול להיות גורלי עבורכם. לפי חוק הנכים, תביעות נגד משרד הבטחון יתיישנו שלוש שנים אחרי שהחייל שוחרר מהשירות.

התיישנות תביעה נגד משרד הביטחון

תקנה זו חלה על כל אדם שיש לו, או היה לו, קשר למשרד הבטחון, ביניהם שוטרים במשטרה ובמשמר הגבול, עובדי המוסד והשב"כ, עובדי שירות בתי הסוהר וכמובן, חיילים, בסדיר, מילואים או קבע.

עוד חשוב לזכור שהספירה מתחילה ממועד השחרור ולא מהמועד בו נגרמה הפציעה או פרצה המחלה.

מתי ניתן להגיש תביעה גם לאחר ההתיישנות?

כמו בכל תחומי החיים, לכלל ישנם גם יוצאים מן הכלל, כלומר, מקרים בהם ניתן יהיה להגיש תביעה נגד משרד הבטחון גם לאחר ההתיישנות שלה, כלומר, אחרי שחלפו שלוש שנים.

כדי שתביעה כזו תתקבל עליה לעמוד במספר תנאים, ביניהם:

• קיים רישום ותיעוד רפואי הקשור לפציעה או למחלה מתקופת השירות הצבאי או בסמוך לשחרור.
• על התיעוד הרפואי להכיל עדות שמציינת את הפגיעה, בגוף או בנפש, שנגרמה לתובע, זאת בעקבות אירוע מסוים שקשור לשירות הצבאי.
• על התובע להוכיח שהגשת התביעה באיחור, לא תקשה על משרד הבטחון בכל הנוגע להשגת הוכחות, ראיות פורנזיות ועדויות למיניהן.

בנוסף לנ"ל, אצל קצין התגמולים, שאליו מוגשת התביעה, קיימת רשימת מחלות שנקבעה להן תקופת התיישנות ארוכה יותר, ביניהם מורסה במוח, מחלת הנפילה, מחלות סרטניות שונות ואחרות.

את ההחלטה על הארכת תקופת ההתיישנות מקבל קצין התגמולים, זאת על פי סעיף 32 א לחוק הנכים.

קצים התגמולים יבדוק אם התקיימו התנאים השונים שמצדיקים הארכת ההתיישנות ובמידה וכן, יאריך אותה, בעיקר כשמדובר בחבלה רשומה.

מה זו חבלה רשומה?

הכוונה היא לאירוע מזיק או פוגע שגרם לנכות. התנאי הוא שיהיה תיעוד שיראה כי קיימת פגיעה בגוף ועל השתלשלות אירועים הגיונית, שתראה את הקשר הסיבתי ואת הסמיכות בין האירועים שגרמו לפגיעה לבין הרישום והתיעוד שלה.

למשל, סדרת אימונים מפרכת במיוחד שגרמה לנזקים גופניים ואולי אף נפשיים, וכיוצ"ב.

כדי להוכיח כי אכן מדובר בחבלה רשומה, יהיה על הנפגע, התובע, להציג רישום שמעיד על הפגיעה, את האירוע, או רצף אירועים, שגרמו לפגיעה ואת הקשר ביניהם.

חשיבות הסיוע המשפטי

גם תחום מחלות הנפש, למשל הלם קרב, הוא תחום בו ניתן לעתים להאריך את תקופת ההתיישנות בתביעות המוגשות נגד משרד הבטחון.

כדי שזה יקרה, חשוב מאד להיעזר בעורך דין משרד הביטחון שיש לו התמחות מיוחדת בתביעות נגד משרד הבטחון, ומכיר ת החוקים, התקנות ואת המקרים המיוחדים והמורכבים, בהם ניתן להגיש תביעה, גם אם חלה עליה התיישנות.

מדובר בפיצוי כספי ניכר שעשוי להקל על התובע ולשפר את איכות חייו, שלא לדבר על זכויות המגיעות לו על פי חוק.

מנסיון רב שנים של משרדנו, תביעות שהוגשו ללא סיוע, יעוץ וליווי צמוד של עורך דין, נענו במקרים רבים מדי בשלילה, דבר המערים עוד קשיים ועוגמת נפש על הנפגע ועלול לפגוע בזכויותיו.

אנו מזמינים אתכם להיוועץ בנו בכל הנוגע להתיישנות בהגשת תביעות למשרד הבטחון, ואנו, עם הידע, הנסיון של משרדנו וההיכרות המעמיקה עם החוק וסיטואציות שונות בתחום, נוכל לאמוד את סיכוייכם בהגשת תביעות, גם אחרי שלוש שנים.