בהתאם לפסק הדין בעניין אביאן, בית המשפט העליון קבע רעא 7796/20 פלוני נ' משרד הביטחון כי על מנת להוכיח קשר הסיבתי בין מחלה קונסטיטוציונלית לשירות הצבאי אין חובה להוכיח כי המחלה התפרצה עקב אירוע חריג או אירועים יוצאי דופן אלא ניתן לבחון האם מדובר במקרה שעצם השירות הצבאי, הלחצים, הפחדים והמתחים המיוחדים הכרוכים בו יצר בנפשו של החייל מצב דחק חריג וקיצוני.
במקרה זה מדובר על ערעור של חייל משוחרר על החלטה של קצין התגמולים שקבע שהמחלה הקונסטיטוציונלית בה לקה במהלך שירותו הצבאי לא נגמרה בכך עקב שירותו הצבאי.
לפי ס'1 לחוק הנכים תוכר נכות בשל מחלה שאירעה לחייל בתקופת שירותו ועקב שירותו.
במקרה זה אין ספק כי מחלה זו אירעה בתקופת השירות אך המחלוקת הינה לגבי הקשר הסיבתי. זאת מפני שמחלות קונסטיטוציונליות הינן מחלות שקיימות אך הן רדומות בגופו של אדם מיום היולדו ולא מופיעות "יש מאין" בשלב מאוחר יותר של חייו. מכיוון שהמחלה יכולה להתפרץ בכל שלב לגמרי לבד גם אם לא היה מתגייס לצה"ל, יש קושי לקבוע קשר סיבתי בין השירות להתפרצות המחלה.
בעבר דנו בעניין זה, בפסק דין אביאן, ונקבעו שני מבחנים: הראשון מבחן הקשר הסיבתי- עובדתי והשני מבחן הסיבתי- המשפטי.
שני יסודות לקשר הסיבתי המשפטי יסוד סובייקטיבי ויסוד אובייקטיבי. הראשון בוחן את המקרה בנקודת מבטו של החייל, מתוך הכרה בכך שעל הצבא לקבלו כמו שהוא, על חולשותיו ורגישויותיו. המבחן השני בוחן את טיב הקשר בין השירות לבין התפרצות המחלה. כלומר על החייל להצביע על אירוע או מצב אובייקטיבי שהיווה לטענתו גורם לפריצת מחלה.
עוד נקבע כבר באביאן שלושה סוגי מקרים אשר יכולים לגבש את היסוד האובייקטיבי של הקשר הסיבתי משפטי.
הסוג הראשון כולל מקרים שבהם המחלה התפרצה עקב אירוע בודד, או רצף אירועים שהם ייחודים באופן מובהק לשירות הצבאי. במקרים אלו השירות הצבאי הוא דבר המדבר בעד עצמו להוכחת הקשר הסיבתי.
הסוג השני כולל מקרים שבהם המחלה התפרצה עקב אירוע או רצף אירועים שהם אינם בהכרח ייחודיים לשירות הצבאי, אולם הם חריגים או יוצאי דופן, והם אירעו לחייל במהלך שירותו ובקשר עם שירותו.
הסוג השלישי כולל מקרים בהם עצם השירות הצבאי, הלחצים, הפחדים והמתחים המיוחדים הכרוכים בו יצר בנפשו של החייל מצב דחק חריג וקיצוני. בסוג זה הקשר בין השירות להתפרצות מהחלה צריך להיות קונקרטי ובעל מידה מסוימת של הדיקות ושל עוצמה. על מנת לבחון האם המקרה נכנס תחת הסוג השלישי נקבע מבחן עזר- השוואה בין חיי הצבא והחיים האזרחיים.
כל אלה נועדנו להקנות אמות מדיה להפעיל שיקול דעתו של בית המשפט. אמת מידה נוספת היא תכליתו של החוק.
לפי הפסיקה מדובר בחוק סוציאלי אשר נועד להיטיב עם נכי צה"ל ולהכיר בתרומתם לחברה, ובשל כך יש לפרשו באופן ליברלי וברוחב לב, ולא ביד קמוצה.
עוד צוין כי שיקול הדעת של בית המשפט הוא רחב.
בערעור זה בית המשפט העליון קיבל כי המערער נכנס תחת הקטגוריה של הסוג השלישי. בטענה שמחלתו התפרצה על רקע מצב דחק שחווה עקב תנאי שירותו. ראשית עקב הטירונות הקרבית אשר הייתה אינטנסיבית ורוויה לחץ שהינו ייחודי לצבא. ציין בית המשפט כין אין בעובדה שמדובר בתקופה קצרה על מנת להחליש את הקשר הסיבתי אלא מבליטה אותו ומצדיקה קשר של גרימה.
שנית, המבקש שירת בתפקיד שכלל עבודה פיזית מאומצת, סבל ממחסור בשעות שינה ,באוכל, מתנאי מזג האוויר לא נוחים ולן בבית החייל בשל ניתוק ממשפחתו. תנאים אלו תוך משמעת צבאית קפדנית היו מאתגרים ויצרו אווירה של מתח. שלישית, המבקש ריצה ארבע תקופות כליאה, דבר שמהווה חלק נוסף מהתמונה הכללית של הלחץ והדחק שחווה המבקש. כמו כן, המבקש חווה אירועי דחק נוספים במהלך שירותו ואף התקשה להסתגל למערכת.
בית המשפט הוסיף כי המצוין לעיל לא דומה לחיים האזרחיים של המבקש גם בשל כליאתו בכלא צבאי מספר פעמים. די בכך שירות רווי מתחים צבאיים על מנת לגבש את היסוד האובייקטיבי גם אם התפקיד יהיה פשוט.
על מנת להוכיח את הקשר הסיבתי תנאי שירות חריגים ויוצאי דופן אינם בגדר תנאי בלעדיו- אין כפי שצוין לעיל בסוג השלישי. כלומר גם אם אין אירוע חריג או פעילות צבאית מיוחדת אין לשלול קיומו של קשר סיבתי.
על מנת לקבל ייעוץ וסיוע טרם הגשת התביעה כנגד משרד הביטחון מומלץ ליצור קשר עם עורך דין אריאל גולן.