עו"ד אריאל גולן ייצג לאחרונה חייל בשירות סדיר שנחבל בקרסול רגלו השמאלית בבסיס במהלך משחק כדורגל, והצליח להפוך את החלטת קצין התגמולים שקבע שמדובר בפציעה במהלך חופשה ולקבל את ערעורו ולקבוע כי הפציעה התרחשה בבסיס "עקב" השירות.
את הערעור הגיש עו"ד אריאל גולן בשם חייל סדיר שנאלץ לשהות בשבת בבסיס כחלק משירותו הסדיר, במהלך אותה שבת שיחק החייל כדורגל, במגרש המיועד לכך בבסיס ונפצע תוך כדי המשחק ברגלו. בעקבות הפציעה הגיש החייל את תביעתו למשרד הביטחון באמצעות עו"ד אריאל גולן המתמחה בתביעות מסוג זה.
למרות שהאירוע התרחש בתוך הבסיס בזמן שירותו הסדיר של החייל, משרד הביטחון הכיר וקבע שהפציעה התרחשה במהלך "חופשה". לקביעה דנן ישנה משמעיות רבות, בין היתר, החייל יוכל לקבל פיצוי כספי אלא אם יקבעו לו מעל ל 19% נכות ולא מעל ל 9% אם היה מוכר ע"פ חוק הנכים.
וועדה רפואית שדנה בעניינו קבעה שהחייל זכאי ל 10% נכות. עו"ד גולן הגיש ערעור על ההחלטה כי הפציעה ארעה בזמן חופשה לוועדה היושבת בבית המשפט השלום בירושלים.
בערעור, הוסכם בין הצדדים כי הפגיעה המשמעותית ברגלו נגרמה בעת משחק הכדורגל בשטחי הבסיס. השאלה המשפטית בערעור, ממנה נובע נושא המחלוקת, היא האם חבלה במהלך משחק הכדורגל בבסיס בשבת, הינה כזאת הנגרמת בעת מילוי תפקיד כטענת המערער או לאו כקביעת המשיב, במהלך חופשה.
עו"ד גולן טען כי לא ניתן להחיל את חוק התגמולים לחיילים (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד) על פציעות שהתרחשו בתוך בסיס, כך גם טען כי החוק האמור מחריג חיילי קבע, דבר שיתיר אותם ללא כיסוי ביטוחי במקרה של פציעה במהלך שבתות שהם נאלצים ואף מחויבים לבצע.
בהתאם לחוק הנכים, יש להכיר בפציעתו שהתרחשה, בין היתר, בתוך הבסיס "אם החבלה אירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו". משחק הכדורגל הינו פעילות ספורטיבית בתוך שטחי הבסיס הצבאי בו שירת המערער במהלך שבת בה נדרש לשהות בבסיס כחלק משירות החובה שלו. החייל ביצע פעילות ספורטיבית מותרת במגרש המיועד לכך אשר הוקם לצורך מטרה זו, ולכן הינו חלק משגרת השירות של חיילים ומהווה חלק מ"ההווי" השגרתי שלהם, בייחוד כאשר הינם שוהים "בבסיס סגור".
עוד נטען ע"י עו"ד גולן כי אי הכרה בפעילויות האלו תוביל תוצאה לא רצויה לפיה חיילים ימנעו מלבצע פעילות ספורטיבית בשל העובדה כי אינם מבוטחים בזמן שהותם בבסיס. נוסיף שבית המשפט אף הכיר במקרים מסוימים של ביצוע פעילות ספורטיבית שהתרחשו מחוץ לבסיס ככאלו הנגרמו במהלך ועקב השירות הצבאי, ולכן ניתן להסיק על אחת כמה וכמה שיש קשר סיבתי כאמור בעניינינו העוסק בפציעה בעקבות ביצוע פעילות ספורטיבית בתוך הבסיס. יצוין כי אף המומחה מטעם המשיב, ד"ר עמוס שינלדר, קבע כי יש להכיר בחבלה בקרסול שמאל בקשר של גרימה בשירות.
כמו כן, אין חולק כי לא ניתן להגדיר את המערער כחייל השוהה בחופשה היות והוא לא היה מחוץ למחנה כנדרש. לפי סעיף בחוק הנכים, נאמר מפורשות כי חייל השוהה בחופשה היינו חייל השוהה כדין מחוץ למחנה שלא במילוי תפקיד בשירות. המערער נדרש להישאר בתחומי הבסיס ללא יכולת לנוע בחופשיות כראות עיניו. משכך, לא מובן מדוע בחר המשיב לסווג את התאונה ככזאת שהתרחשה בחופשה כאשר ברור שאין כך הדבר.
עוד טען עו"ד גולן כי מקביעת המשיב כאמור לא ברור אילו מקרים יפלו בגדר השירות הצבאי, אם תאונה שהתרחשה בשטחי הבסיס בו נדרש המערער לשהות כחלק משירותו הצבאי הינה תאונה שארעה בחופשה. הגדרת תאונה זו כתאונה בחופשה, תמוהה ואינה מתיישבת עם התשתית העובדתית, עם התשתית המשפטית ועם השכל הישר. כך במידה ולא היה מתקבל הערעור , הרי שמדובר בהחלטה תקדימית שתותיר, בין היתר, את כל חיילי הקבע שיפצעו בזמן שהותם בבסיס ללא כל כיסוי ביטוחי משום שע"פ ס'1 לחוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם אינו חל לגביהם.
בית משפט השלום באמצעות הועדה לערעורים קיבלה את הערעור וקבעה כי יש להכיר בנכותו של המערער לפי חוק הנכים. { ע"נ 25916-09-20 }
עו"ד אריאל גולן עוסק בתחום ויכול לסייע לך במקרה של בעיה דומה ובכלל לסייע בהגשת תביעות למשרד הביטחון להכרה וייצוג בוועדות הרפואיות ובבתי המשפט השונים.