תביעות נגד משרד הביטחון

תביעות נגד משרד הביטחון בירושלים, תביעה נגד משרד הבטחון

חייל או שוטר אשר נפגע או חלה במהלך השרות בצבא ו/או המשטרתי יוכל להגיש תביעות נגד משרד הביטחון.

לאחר הגשת התביעה יהיה על התובע להוכיח קשר סיבתי בין החבלה או המחלה לשירותו.

במידה ומשרד הביטחון יחליט באמצעות קצין התגמולים כי קיים קשר סיבתי יוזמן התובע לועדה רפואית ויקבל אחוזי הנכות בעניינו. אך במידה וקצין התגמולים יחליט כי  לא קיים קשר סיבתי בין הפציעה או המחלה יצטרך התובע להוכיח את תביעתו בבית משפט השלום.

ישנם מקרים רבים בהם שולח משרד הביטחון את התובע לבדיקה אצל מומחה מטעמו על מנת שזה יקבע האם קיים קשר סיבתי בין הפציעה או המחלה לשירות הצבאי. במידה והמומחה קובע כי קיים קשר סיבתי בין החבלה או המחלה לבין השירות הצבאי יוזמן התובע לועדה רפואית, אך במידה ולא ימצא קשר סיבתי יבסס קצין התגמולים את סיבת דחייתו על חוות דעתו של המומחה. ועל כן ישנה חשיבות לצרף לערעור חוות דעת רפואית נגדית.

תביעה נגד משרד הבטחון הכרה כנכה

אדם שנפגע או חלה כתוצאה משירותו הצבאי או המשטרתי.

ישנם שני תנאים מצטברים על מנת שהנפגע יוכר כנכה :

א.     החבלה או המחלה קרו בזמן השירות.

ב.      החבלה או המחלה קרו עקב השרות.

שני תנאים אלו הם תנאים מצטברים ועל התובע החובה להוכיח אותם הן באמצעות תיעוד רפואי והן באמצעות דו"ח פציעה ותצהיר נסיבות.

תביעה נגד משרד הבטחון פציעה בזמן חופשה

ע"פ חוק הנכים חבלה שנגרמה לחייל או לשוטר בדרכו למחנה או בדרכו משם יכולה להיות מוכרת כפגיעה בזמן השרות, וזאת בתנאי ששהותו של החייל או השוטר מחוץ למחנה היתה כדין.

החל משנת 1988 חייל או שוטר שנפגע במהלך 14 הימים הראשונים לחופשתו, יוכל להגיש את תביעתו למשרד הביטחון, אך פיצוי כספי בגין פציעתו הוא יוכל לקבל רק אם נקבע לו 20% נכות ומעלה.

הכרה באמצעות ביטוח לאומי או ע"פ חוק הנכים

חייל או שוטר שנפגע או חלה במהלך שרותו יכול לבחור להיכן להגיש את תביעתו, קרי משרד הביטחון או למוסד לביטוח לאומי.

הנפגע לא יוכל לקבל פיצוי כפול, קרי ממשרד הביטחון ומהמוסד לביטוח לאומי.

לאחר שהתובע בחר להיכן להגיש את תביעתו וחלפו 6 חודשים בהן קיבל התובע תגמול אין אפשרות לבקש הכרה מהמשרד האחר.

תביעה נגד משרד הביטחון עיון נוסף

סעיף 35 לחוק הנכים מאפשר, בין היתר, לתובע שתביעתו נדחתה ע"י קצין התגמולים להגיש תביעה חדשה בעניינו, וזאת במידה ויש בידו ראיה חדשה אשר לא עמדה בפני הועדה, אשר יכולה להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין הפציעה לבין שירותו.

ועדות רפואיות

לאחר שתביעת התובע תוכר כי נגרמה כתוצאה משרותו הצבאי יוזמן התובע לוועדה רפואית מטעם משרד הביטחון ובמהלך ועדה זו תקבע נכותו של התובע.

במידה והתובע הגיש את תביעתו בסמוך למועד פציעתו או בסמוך למועד בו ביצע ניתוח רפואי וטרם ניתן לקבוע את נכותו הצמיתה של התובע תקבע לו נכות זמנית לתקופה של מס' חודשים ובתום התקופה יוזמן התובע לועדה מדרג ראשון על מנת שזו תדון בנכותו.

בועדה יושב רופא אחד לפחות ומזכיר/ה רפואי/ת אשר מתעד/ת בפרוטוקול את הנאמר במהלך הועדה.

על החלטה של ועדה מדרג ראשון זכאי המערער להגיש ערעור בזכות לועדה עליונה.

על החלטה של ועדה עליונה ניתן לערער לבית המשפט המחוזי רק בשאלה משפטית.

החמרת מצב

כאשר תובע הוכר כנכה וחלה החמרה במצבו הבריאותי, רשאי הוא להגיש תביעה להחמרת מצב.

את הבקשה להחמרה ניתן להגיש גם שנים לאחר הפציעה ולא חלה התיישנות בעניין הבקשה.

לאחר הגשת הבקשה יוזמן המבקש לועדה רפואיות וזו תקבע את האם חלה החמרה ומהי נכותו.

לבקשה מומלץ לצרף תיעוד רפואי רלוונטי המוכיח כי קיימת החמרת מצב במצבו הרפואי של המבקש.

נכות מוסבת

ע"פ תקנה 9 לחוק הנכים, במידה והוכר תובע בפגימה מסוימת, וכתוצאה מאותה פגימה נגרמה לו נכות נוספת, רשאי הוא להגיש בקשה להכרה בפגימה הנוספת ולתובע יקבעו אחוזי הנכות בהתאם לנכותו.

יש לציין כי לצורך החלטה בבקשה, רשאי יושב ראש הועדה לבקש מהתובע תיעוד רפואי מתאים.

לועדה סמכות לשלול קשר סיבתי בין הפציעה ובין שרותו הבטחוני של התובע.

ערעור על החלטת קצין התגמולים

תובע שתביעתו נדחתה ע"י קצין התגמולים, רשאי להגיש את ערעורו תוך 30 יום  לבית המשפט השלום.

בבית המשפט השלום יבחן עניינו של התובע בשנית. במידה ויקבע בית המשפט כי התביעה מוצדקת וכי קיים קשר סיבתי בין הפציעה לבין השרות, יוחזר ענינו של התובע לועדה רפואית על מנת שזו תקבע את נכותו.

ערעור על ועדה רפואית – קבעה ועדה רפואית את נכותו של התובע, רשאי התובע להגיש ערעור על החלטת הועדה, לועדה רפואית עליונה. בועדה הרפואית העליונה ישבו לכל הפחות שלושה רופאים ומזכיר רפואי ואלה יבחנו את נכותו של התובע. על ההחלטה של ועדה רפואית עליונה ניתן לערער רק בשאלה משפטית לבית המשפט המחוזי.