חיילים בסדיר או משוחררים: אם עומדת על הפרק תביעה נגד משרד הביטחון, חשוב מאד שתתכוננו אליה כראוי, כדי שלא תחמיצו את הזכויות המגיעות לכם.
לפניכם, בתמצית, הנחיות להגשת תביעה נגד משרד הביטחון וכיצד מומלץ לפעול.
הליך מיצוי הזכויות מול משהב"ט
אולי אתם יודעים שבאפשרותכם להגיש תביעה בגין פציעה, מחלה או טיפול רפואי רשלני שקיבלתם בצבא. אולם מה שעוד חשוב לדעת הוא ההליך הביורוקרטי שמצפה לכם, וכיצד להתכונן אליו כראוי, כדי שלא להחמיץ את ההזדמנות לקבל את הפיצוי המגיע לכם, ולו רק בשל טעות, אי ידיעת החוק או מסמך חשוב שחסר.
זכותו של כל חייל שנפגע, חלה או נפצע במהלך שירותו הצבאי, או המשטרתי, לפנות לקצין התגמולים באגף השיקום, ולהגיש תביעה להכיר בו כנכה, זאת על פי חוק הנכים- תגמולים ושיקום.
במקרה של פציעה רצוי למלא ולהחתים מפקד יחידה ורופא יחידה על דו"ח פציעה שזהו למעשה הצעד הראשון בו יש לנקוט במהלך הגשת התביעה.
לאחר מכן יש למלא טופס להכרה בנכות אותו ניתן למצוא באתר האינטרנט של משרד הבטחון, אגף השיקום.
ישנה חשיבות רבה להגשת התביעה באמצעות עורך דין לענייני משרד הביטחון המתמחה בהגשה ובניהול תביעות נגד משרד הבטחון וזאת על מנת להגדיל את הסיכויים שהתביעה תתקבל ולא תדחה.
במקרה של דחיית התביעה בשל היעדר קשר סיבתי, יש להגיש ערעור לבית משפט השלום בתוך 30 יום.
דברים שחשוב לדעת:
- חייל או שוטר בשירות סדיר רשאי להגיש תביעה להכרה למשרד הביטחון רק לאחר שחרורו משירות סדיר.
- חייל או שוטר בשירות קבע יכול להגיש את תביעתו למשרד הביטחון תוך כדי שירות.
- את טופס התביעה להכרה יש להגיש לקצין התגמולים בתוך שלוש שנים מיום השחרור מהשירות הצבאי, שבמהלכו אירע המקרה שגרם לנכות.
- אל התביעה יש לצרף מסמכים רפואיים שיעידו על המועד בו פרצה המחלה או התרחשו הפציעה או הפגיעה. יש לצרף כל מסמך שמתעד את השתלשלות האירועים הרפואית, כמו למשל סיכומי אשפוז וניתוח, דו"ח פציעה וכדומה.
- במקרה של פציעה יש לצרף תצהיר שייחתם בנוכחות עורך דין, שיחתום אף הוא על המסמך.
- חובת ההוכחה חלה על התובע, ולכן, על התצהיר לכלול פירוט של תנאי השירות והוכחה של הקשר הסיבתי בין המחלה או הפציעה לבין תנאי השירות.
למעשה, קצין התגמולים יחליט בהמשך על המידה בה השירות "תרם" לפריצת המחלה או החמרתה, או לפציעה שנגרמה לחייל.
לא כל חבלה בצבא היא עילה לתביעה
חשוב לציין כי גם אם נגרמה פציעה או מחלה במהלך השירות הצבאי, לא תמיד יש עילה לתביעה ואם התובע לא יוכל להוכיח שקיים קשר סיבתי ישיר למחלה או לפציעה לבין שירותו הצבאי, תביעתו תידחה. יתרה מכך, במידה והוגש תצהיר רשלני או עם סימוכין דלים להצדקת התביעה והיא תידחה, הטיפול הרפואי שהוגש עד כה מטעם משרד הבטחון יופסק לאלתר.
מסיבה זו רצוי מאד להיוועץ בעורך הבקיא ומומחה בתביעות נגד משרד הבטחון, שיבחן את המקרה, יעריך את סיכויי התביעה ובמידה וקיים סיכוי כזה, ידריך את התובע בכל שלבי הכנת התביעה והגשתה.
רשימת הנסיבות העלולות לגרום לפגיעה במהלך השירות היא ארוכה מאד, וכוללת, בין היתר, תנאי שירות קיצונים, ביצוע מטלות מסוכנות, חשיפה לחומרים מסוכנים, פגיעות בקרב, עומס פיזי ועוד
ברשימת הפגיעות בצבא כלולות גם מחלות נפשיות כגון הלם קרב, דיכאון וחרדה וכן מחלות אחרות דוגמת סכרת, פסוריאזיס ואחרות.
יחד עם הנאמר, משרד הביטחון לא מקבל כל תביעה אוטומטית ולכן הגשה מסודרת ותקינה של התביעה היא אקוטית להמשך הטיפול בתביעה ועד לקבלת הפיצויים או גמלת הנכות של התובע.
יעוץ, ליווי וסיוע של עורך דין הוא גורלי ויכול להשפיע לא רק על החלטת משרד הביטחון להכיר בפגיעה, אלא גם על הקביעה של אחוזי הנכות לתובע, קביעה שתשפיע על גובה הפיצויים שיקבל.
במקרה הצורך, יוכל עורך דין המלווה את התיק לסייע גם בהגשת ערעור על קביעת משרד הביטחון (קצין התגמולים).
משרדנו מתמחה בניהול תביעות נגד משרד הביטחון. אנו מספקים מענה אישי ואנושי לכל תיק. לאחר בחינת המקרה והערכת סיכויי התביעה, אנו מלווים את התובע לכל אורך הדרך במסירות ובשקיפות מלאה, עד למיצוי זכויותיו על הצד הטוב ביותר.