הטרדה מינית בצבא
רבים מאתנו הכירו את בנות או בני זוגם במסגרת השירות הצבאי, המהווה באופן טבעי כר פורה להיכרויות אינטימיות. אך באותה המידה, מהווה המסגרת הצבאית גם כר פורה למעשים מיניים לא הולמים, ובמיוחד להטרדות מיניות. על כן, נדון בשאלה מה הדין לגבי הטרדה מינית במסגרת השירות בצה"ל ואפשרות מיצוי הזכויות לנפגעות/נפגעי הטרדה מינית במהלך השירות הצבאי.
בתחילה, נסביר מהי הטרדה מינית ככלל, כן נסקור מהן "התרופות" העומדות לנפגע הטרדה מינית. לאחר מכן, נסביר מה הדין באשר לתביעות נגד משרד הביטחון, כתוצאה מהטרדה מינית. בשולי המאמר, נציג מספר פסק דין שניתנו במקרים אלו (ניתן לפנות ישירות למשרדנו בכל שאלה בנושא) –
מהי הטרדה מינית?
החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח- 1998 (להלן: "החוק למניעת הטרדה מינית") חוקק לצורך יצירת נורמה התנהגותית חדשה, הרואה בערך כבוד האדם, וחירותו כעיקרון יסוד. כבר בסעיף 1 לחוק דנא, קבועה מטרתו, והיא: "לאסור הטרדה מינית כדי להגן על כבודו של אדם, על חירותו ועל פרטיותו, וכדי לקדם שוויון בין המינים".
זאת ועוד, החוק למניעת הטרדה מינית קובע כי הטרדה מינית היא כל אחת מהמעשים הבאים:
סחיטה באיומים של אדם אחד כלפי אדם אחר, כאשר הסחיטה נושאת עמה אופי מיני.
מעשה מגונה (כלומר: מעשה שנעשה לשם גירוי או ביזוי או סיפוק מיניים).
הצעה חוזרת ונשנית המופנית לאדם אחר הנושאת עמה אופי מיני, כאשר האדם אליו מופנית ההצעה, מבהיר כי איננו מעוניין בה. התייחסות למיניותו של אדם או התייחסות המופנית לאדם המתמקדת במיניותו, כאשר האדם אליו מופנית ההתייחסות מבהיר כי איננו מעוניין בה.
התייחסות מבזה או משפילה ביחס למיניותו של אדם, וכן גם התייחסות מבזה לנטייה מינית של אדם.
פרסום של סרט או הקלטה או תמונה, המתמקדת במיניותו של האדם, ללא הסכמתו. כל ההתנהגויות הללו בנפרד, מהוות למעשה "הטרדה מינית".
כפי שתיארנו, הטרדה מינית יכולה להתבטא באמירות או הצעות בעלות אופי מיני המופנית לאדם אחר. עם זאת, לצורך התגבשות המעשה בנסיבות כאלו, על האדם אליו מופנות אותן אמירות, להבהיר כי איננו מעוניין בהן. ברם, ישנן מספר סיטואציות שבהן אדם המוטרד מינית, אפילו לא צריך להביע את אי הסכמתו, אלא די בעצם התנהגותו של המטריד כדי לגבש את העבירה. אותן סיטואציות באות לידי ביטוי במקרים שבהם מתקיימים יחסי תלות בין המטריד למוטרד. כמו לדוגמא: בין מעביד לעובד – לרבות חייל ופקוד\ה.
* במשפט האזרחי – החוק למניעת הטרדה מינית, הוא בעצם חוק המטיל איסור פלילי, אך ייחודיותו מתבטאת גם בכך שהוא חוק בעל גוון אזרחי. כלומר, אדם עשוי לעמוד לדין פלילי בגין הטרדה מינית. אך בד בבד (או לחלופין), מבחינת הדין האזרחי, אדם אשר הוטרד מינית, רשאי להגיש תביעה ללא כל הוכחת נזק, עד לסכום של 120,000 ₪, נגד מי שהטרידו מינית (כאשר אין צורך במקרים כאלו להגיש תלונה למשטרה).
אילו פגיעה יכולה להיגרם כתוצאה מהטרדה מינית?
הטרדה מינית, ככל עבירת מין, מהווה קודם כל פגיעה קשה בגוף האדם, בזכותו של כל אדם על גופו, בזכותו של כל אדם לכבודו האישי, ובכלל זה על פרטיותו. יתרה מכך, ניסיון החיים שמגובים במחקרים מדעיים שהתבצעו מול קורבנות מלמד כי הטרדה מינית לא אחת מסבה נזק נפשי קשה מאוד לקורבן, במיוחד כאשר מדובר בהטרדה מינית הנעשית במסגרת הצבא. הפגיעה בנפגעי הטרדות מיניות עשויה להתבטא בנזקים נפשיים בעלי השלכות לטווח הרחוק. כמו כן, להטרדה מינית עשויה להיות השפעה פוסט טראומתית שבצידה נזקים נפשיים וגופניים משמעותיים ביותר.
מה הדין לגבי הטרדה מינית בצבא?
המאבק בהטרדות המיניות לא פסח על רשויות הצבא. לצערנו, על פי פרסומים, בכל שנה מוגשות אלפי תלונות לרשויות הרלוונטיות במסגרת צה"ל, בגין הטרדות מיניות. מצד שני, חשוב להדגיש כי צה"ל אכן נלחם ביד קשה בעל הנוגע לטיפול בהטרדות מיניות. לא בכדי עבירה של הטרדה מינית היא עבירה פלילית- במסגרת הדין הצבאי, כלומר, חייל אשר עבר עבירה של הטרדה מינית, עשוי לעמוד לדין בפני בית דין צבאי. יתרה מכך, עבירה של הטרדה מינית היא גם עבירת משמעת, אשר בגינה חייל עשוי להיענש בחומרה.
האם ניתן לתבוע את צה"ל בגין הטרדה מינית שנגרמה במהלך השירות הצבאי?
חייל, שוטר, או סוהר אשר נפגעו גופנית או נפשית עקב או כתוצאה משירותו (לרבות השירות הצבאי), רשאי להגיש תביעה נגד משרד הביטחון להכרה בו בתור "נכה צה"ל". הכרה זו, מקנה לנפגע פיצויים, תגמולים חודשיים, ועוד מגוון רחב של זכויות וזכאויות. כך לדוגמא, חייל שנפצע עקב תאונת אימונים יוכר כאמור בתור "נכה צה"ל", או אז הוא יהיה זכאי לפיצויים לאחר תום שירותו הצבאי בהתאם לגובה הנכות שנקבעה לו. חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן: "החוק") הוא החוק אשר מסדיר את שיעור הפיצוי, ואת ההליך שיש לעבור מול משרד הביטחון, במקרים שבהם חייל\ת מבקשים הכרה בתור "נכי צה"ל". הזכאות להיות מוכר בתור נכה צה"ל, על הפיצויים המוקנים במקרים כאלו, חלה גם על חיילים\ות שנפגעו במהלך השירות הצבאי, כתוצאה מהטרדה מינית.
מנגד, נדגיש כי הזכאות להכרה כנכה צה"ל עקב "הטרדה מינית במהלך השירות", היא בבחינת אליה וקוץ בה. מצד אחד, ההכרה והזכות ליהנות מפיצויים במקרים אלו קיימת. מצד שני, מניסיוננו, חיילת אשר הוטרדה מינית במהלך השירות, ואכן נפגעה מכך בין אם נפשית או פיזית, היא אשר צריכה להוכיח לא רק את הנזק שנגרם לה, אלא גם את עצם המעשה שנעשה כלפיה. לאמור: הוכחת הנזקים, והוכחת המעשים, הן לא אחת נטל קשה מנשוא. אגב, נעיר שתביעה להכרה כנכה צה"ל, מתיישנת בתום 3 שנים לאחר השחרור מהצבא, הגם שישנם מספר חריגים בנדון.
דוגמאות פסיקה:
במסגרת ע"ו 15- 01- 31006 פלונית נ' משרד הביטחון: טענה שוטרת שהוטרדה מינית שלוש פעמים במהלך שירותה, שכתוצאה מהאירועים היא סובלת "מפוסט טראומה". היא הוכרה בתור נפגעת, ונקבעה לה דרגת נכות של 30%. עם זאת, בית המשפט המחוזי קבע כי יש לערוך דיון נוסף בעניינה, כדי לבחון את טענתה לגבי העלאת שיעור הנכות שנקבעה לה.
במסגרת רע"א 00\202 פלונית נ' קצין התגמולים: נקבע כי חיילת שנפגעה במהלך השירות הצבאי וסבלה ממחלת נפש שהתפרצה בשלב מאוחר יותר, עקב פגיעה מינית, עשויה להיות מוכרת בתור נכת צה"ל. עם זאת, באותו המקרה קבע בית המשפט העליון כי לצורך הכרה כנכה צה"ל עקב הטרדה או תקיפה מינית, יש להוכיח במקרים כאלו היווצרותם של "מצבי מתח וחרדה הקשורים בשירות הצבאי, בתנאי שלא התגלו סימני מחלה לפני השירות" (בפסקה 10).
לאחרונה נחשפנו בתקשורת לפרשת אופק בוכריס, במסגרתה הודה והורשע הקצין הבכיר, במסגרת עסקת טיעון שנויה במחלוקת, בשורת מעשי הטרדות מיניות כלפי חיילת וקצינה ששירתו תחתיו. העונש הקל-יחסית שהושת כנגד בוכריס הקים קול מחאה בציבור הישראלי.
לסיכום:
מי שנפגע כתוצאה מהטרדה מינית במהלך השירות הצבאי, עשוי להיות מוכר בתור נכה צה"ל, וכפועל יוצא ליהנות מפיצוי כספי. לא פשוט כלל וכלל להוכיח זכאות לפיצוי, שכן על הנפגע\ת להוכיח מבחינה עובדתית שאכן נפגע\ה במהלך השירות הצבאי, וכן להוכיח קשר סיבתי בין המחלה לבין האירוע. אי לכך – ייעוץ וליווי משפטי, עשוי לסייע רבות בדרך להכרה בתור נכה צה"ל, כתוצאה מאירוע של הטרדה מינית במהלך השירות הצבאי.
משרד עו"ד גולן ושות' הינו בעל מומחיות מיוחדת בייצוג נפגעי ונפגעות הטרדה מינית בצבא. לזכותנו שנות ניסיון שערכן לא יסולא בפז וביכולתנו לנהל הליך משפטי יעיל למען הנפגעים מול שלטונות צה"ל ומשרד הביטחון.